אנחנו לא מתנשקים מספיק.
הוא אמר שהוא אוהב להתעורר ולהירדם איתי. שאלתי אותו למה הזמין אותי למסיבה כשכבר היה שם ולא חשב עליי לפני ולא הייתה לו תשובה טובה. הוא התחיל לדבר איתי בשעות ולהתבלבל.
אני חושבת שאני הבד אנד ברקפסט שלו בתל אביב. ואולי זהו. חשבתי שאכאב יותר כשאגלה שהכל היה שקר, אבל אני יותר מבואסת, לא עצובה.
ולמרות התחושה הזו אני מעדיפה להישאר בפנטזיה לבינתיים. השותף אמר שאולי משחק קשה להשגה ואולי לא מרגיש בנוח להראות חיבה בציבור אבל אני חושבת שאולי הוא פשוט לא מעוניין.
ובכל מקרה נראה לי שהצעד הנכון לעשות הוא אחורה. ליזום פחות. לתת ספייס לשנינו משנינו. האינטנסיביות הפתאומית הזאת של קשר חדש יכולה להיות מדהימה אבל גם קשה להכלה. גם קצת איבדתי את עצמי בדרך.
סיפרתי לשותפים על הבלוג. ואתם בטח קוראים את זה עכשיו, ממ היי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
