דיברנו על כוונות. שאלתי אותו.
הוא אמר שלא חשב על כוונות, שזרם. אבל כן מחפש קשר. "אבל יש אבל", הוא אמר והתחיל לפרט על למה הסיכויים שלנו להצליח כזוג לא נראים לו טובים במיוחד.
"אני אוהב אוכל. אני אוהב לבשל ואני אוהב לבשל לחברה שלי. אני אוהב לטעום אוכל, לנסות טעמים משונים... ואת טבעונית ולא יכולה לאכול 80% מהדברים שאני אוכל... ובכלל אנחנו שונים".
הוא ריאלי ואוהב לדבר במספרים. ואני הומנית. כולי ציורים וחלומות בהקיץ. אבל איך אפשר לנסח נוסחה מתמטית לקשר בין שני אנשים? ואני דווקא חושבת שהשוני הזה הוא של שני חצאים משלם אחד. שגם בו יש הרבה דומים, הרבה יותר משהוא חושב. שוני שגם מאזן אחד את השני.
אני גם מבינה שזה לא נוח ומבינה את ההירתעות הזאת ממשהו שהוא לא מוכר, ובמיוחד מטבעונות, שנראת רע כל כך בעיני כל הלא-טבעוניים. אבל מעולם לא ביקשתי ממנו להשתנות. ומניסיון שלי וגם של אחרים, אני יודעת שזה יכול להצליח למרות התפריט השונה.
הוא גם אמר שמרגיש שזה לא פייר כלפיי. שאני כבר מתאהבת ושהוא עדיין לא שם בכלל ושאולי לא יצליח לגשר על הפער לעולם. אמרתי לו שיש בזה משהו הגיוני שלכל אחד יש קצב אחר, שבכל מקרה אני עדיין לא מאוהבת, וששאלתי רק כי אני מפחדת לתת לעצמי להגיע לשם ולהיות פגיעה כל כך.
"רק שלא יישבר לך הלב"
ההתכתבות הזאת הייתה קשה ומכאיבה, כמו שכנות יכולה להיות. "עכשיו שנינו יודעים הכל", הוא אמר.
ואני רוצה לראות אותו שוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
