אלטנוילד

אני רוצה להגיד את כל המילים בעולם ויוצאים רק הבלים.
אני רוצה לומר את האמת לעצמי, לה, לכל האנשים בעולם. שיתחילו לראות את מי שאני באמת ולא את מה שהבחוץ שלי משדר, שאני אתחיל לראות את מי שאני בלי פילטרים של שנאה ואכזבה, אני רוצה לצרוח את כל מה שאני לא מצליח להפסיק לגלגל במוח כשאני מנסה להירדם בכל לילה אבל אז אני נרדם וקם שוב לחיים שלא הולכים לשום מקום ואני רוצה לשנות את זה ואני לא רוצה לשנות את זה ואני בעיקר לא יודע כלום.
אין לי עתיד. אני כל כך רוצה שיהיה לי עתיד.
פתאום הצלחתי לדמיין עתיד שבו אשכרה בחיים לא נחזור. וזה עתיד עצוב אחושרמוטה. אני לא יודע איך מתחילים מחדש, אני לא יודע איך יוצאים מהבור הזה, הקולות שצועקים עליי בראש שאני חייב והקולות שצועקים שאני לא יכול נבלעים זה בתוך זה והכל מעורפל.
אני לא רוצה ללכת לעבר אבדון
אני באמת בן אדם גדול
אז למה אני לא מצליח להתרומם מעל בינוניות פתטית
אני שונא את מי שהפכתי להיות
ואלוהים יודע שכבר הייתי חלש וחסר אונים בחיי
אבל בחיים לא הייתי חסר אונים כמו שאני מרגיש מול עצמי