הצד האפל של האהבה

Shibari- "To Tie" (אמנות הקשירה היפנית)

"Shibari is a traditional form of artistic rope bondage that originated in Japan. The word Shibari literally translates as "to tie." Thin pieces of rope are used to create the intricate geometric patterns and shapes which characterize this beautiful and sensual art form Shibari." 

אז יש לנו את צירוף המילים שבעברית אומרות "לקשור", יש לנו את הגאומטריה היפה של הקשרים ויש לנו את החושניות- הכול מוזכר בהגדרה הנ"ל וקרוב לוודאי שכל המתעניינים מבניכם בתחום, יודעים את הדברים הללו בעצמכם (על חבלים הרחבתי כבר מזמן ואת החושניות אשאיר בצד כרגע).

אבל כדי באמת להבין את "אמנות הקשירה היפנית" הידועה הזו, עלינו להביט עמוק יותר על התרבות היפנית ככלל.

אתחיל מלספר לכם עובדה מעניינת במיוחד, שה-SHIBARI התפתח מאמנות-הלחימה היפנית Hojo-Jutso שהמשטרה והסמוראים היו משתמשים בה כדי לרסן אסירים בין 1400-1700 לספירה.

חומר למחשבה-:למה לדעתכם, היפנים ישקיעו אמנות-לחימה שלמה של חבלים וצורות-קשירה מורכבות רק בשביל לכבול אסיר זה או אחר?

הרי הם יכלו פשוט לקשור אותו מאד טוב וזה היה עושה את התרגיל יופי...

אז בואו ניקח רגע מרחק בטוח מהאסירים ונביט על משהו שונה (אבל לא באמת)- עץ הבונזאי לדוגמה (אותו העץ-הגמדי היפני המפורסם); אתם בטח יודעים כמה היפנים אוהבים אותו, כמה הם אוהבים לטפח אותו ולקצוץ- כמה הם משקיעים בצורתו האסתטית...

יש אמרה על הבונזאי שהולכת כך:

"Bonsai- the art of taking simple plant or tree & turning it into a reminder of nature's beauty in a confined space."

שימו לב בעיקר למילה CONFINED  שפירושה הוא "מוגבל" במקרה זה חלל-מוגבל.

עתה חשבו רגע, למה הצורך הזה להגביל\לתחום, אפילו את יופיו של הטבע, למה אנחנו מנסים להכניס נופים מדהימים ורחבי-ידיים שראינו והתפעמנו למסגרות- בציור או צילום למשל?

מאיפה נובע הצורך הזה?

אז אנו קוראים לזה אסתטיקה. אבל אם נבחן לרגע מה המקור של אסתטיקה- אסתטיקה נבעה מהצורך להגדיר את היופי כתפיסה אוניברסאלית. משמע לתחום אותו למשהו שכולם יקבלו, אתם גם מתחילים לשים-לב לדפוס החוזר פה?

כעת נחזור שנית ליפן ונביט בה.

דמיינו שאתם מהלכים בגן יפני... הצמחים כולם קצוצים בקפידה מדהימה, השבילים בעלי תווים חדים וברורים; נתיבי-המים מהמסלעות מדויקים להחריד- אפילו למים הגמישים והזורמים, הם נותנים תווים נוקשים.

דמיינו שאתם מהלכים ברחובות יפן המצוחצחים, מביטים בבתים הזהים וקירותיהם החלקים למשעי.

אותם דפוסים יחזרו גם בבגדיהם המסורתיים, בכלי-התה שלהם, ביצירות-האמנות, בכלי-המשחית, בסוסי-הרכיבה ואפילו באנשים עצמם...

הכול מוקפד, הכול מדויק, הקו-הישר קיים בכול, החלק הכרחי, אלו היפנים.

ולמה?

שליטה; זה למה!

אם היינו כולנו נולדים במערכת-איים עם תנאי-טבע נוקשים כ"כ כמו היפנים, גם אנחנו היינו צריכים שליטה מוחלטת בעצמנו ובסביבה כדי להגיע להישגים שהיפנים הגיעו אליהם במהלך השנים.

הביטו על מה שאנו מכירים בתור CHIKAN, אפילו בשביל אונס, הם פתחו תורה שלמה... (אגב קיים לפחות סרט עלילתי אחד מעולה שעוסק בתורה הזו לעומק, בשם "Love Exposure" של אחד מגדולי במאי יפן- Sion Sono הפרובוקטיבי להפליא).

ובכל-מקרה, הנטייה שלנו לתחום, היא הנטייה הטבעית שלנו לשלוט- היפנים צריכים לשלוט כדי להתמודד עם אסונות-טבע, אנו מצלמים\מציירים את הנוף הטבעי כדי שתהיה לנו 'מזכרת' ממנו, משהו שלו משלנו, שנוכל בעצם לקחת עליו בעלות.

וכאן אנו נפגשים עם ה-Shibari שוב.

האסתטיקה היפנית המוקפדת, לא קיימת לשווא באותן צורות חבלים גאומטריות, לא סתם היא מתבטאת בקשירת בני-אדם (ונשים בפרט, היות והן המושא הנשלט של גברי יפן).

אסתטיקה, היא לעצמה, סוג של שליטה ומשם נובע המקור האמתי לשיבארי.

וסתם כדי לסבר את האוזן לסיום- כדי לדעת לעשות שיבארי באמת, אנו צריכים להפוך לאמנים, למאסטרים אמתיים... אז לפני שאתם מתגאים במיומנויות שלכם בחבלים, זכרו שלא מדובר עכשיו בקשירת-סנדות בצופים ואפילו לא בקשרי-מלחים; מדובר באסתטיקה טהורה שצריך להקדיש חיים שלמים כדי באמת ללמוד אותה- כמו כל תורה יפנית אחרת.

האם יש לכם את זה?

אם לא, אז הישארו נא ב- Bondage  או Suspension טוב?