lost thoughts

3 שנים...

3 שנים שאני כבר בדיכאון ואני לא מצליחה לצאת מזה.

היום נשברתי אחרי שהבנתי שנשארתי לבד לגמריי.

כל החברות שלי כבר נשואות והן בשלהן ואין להם זמן לצאת איתי,אז אני מוצאת את עצמי יושבת בבית בסופשים עם הלפטופ והפיג'מה שלי

ורואה סרטים וסדרות כדי להעביר את התחושת ריקנות שממלאת אותי כבר 3 שנים.

3 שנים שלא בא לי לצאת מהמיטה,3 שנים שאני מקווה לא להתעורר ולחוות את החיים האלה יומיום.

אני קרה,וצינית ולפעמים רעה ומרוחקת בלי כוונה. זה כבר נהיה כלכך גרוע ששכחתי איך זה לתקשר עם אנשים חדשים..

אני בנאדם ביישן גם ככה והמצב שלי רק החמיר עם הזמן. וזה לא עוזר..

וזה לא שאני לא רוצה,אני רוצה מאוד אבל זה מאתגר בשבילי כי אני נהיית מוזרה ואנשים חושבים שאני שונאת אותם.

כלכך התרגלתי להיות לבד,גם בעניין הזוגי..לצאת לדייטים זה קשה כשכל מה שבא לך זה להקיא על הדייט שלך את כל השנאה שלך כלפי גברים לוזרים שיצאת איתם. וככה אני שורפת את עצמי.

הייתי רוצה להיות מאושרת ומוקפת תמיכה.