Beauty Reaps The Blood Of Solitude
|
| 6/2016
אמרנו - ישנם גם בקרים כאלה. אויבי הדיכאון שנמשכו ונמשכו...לבושים שחורים שנת 84 בתל אביב הרגשנו שאנחנו ידענו משהו שאחרים לא יודעים ולא יבינו החזקנו את זה כסוד שלא ניתן להעביר. אבל הזמן עבר וראינו עוד אנשים לבושים כמונו. המלנכוליה שלהם בוודאי רדודה משלנו ... היינו עוברים מול הים לא מעזים לחשוב על להיכנס . הים סימל בשבילנו חיים, בלילה חזרנו לאותו מועדון מלא עשן ובריח שתן באזור התעשייה, רקדנו כל אחד עם עצמו מול הקיר; משתדלים להתעלם מקיומו של האחר או לשכוח כלל מעצמנו.
| |
| |