הפסקתי להיות האישה הזאת
האישה שדופקת איתך באנגים כל היום,ומזדיינת איתך כל הלילה
האישה שאתה יוצא איתה למועדונים ומשתכר איתה למוות
האישה שאתה שוחה איתה בהרס עצמי.
אז עזבתי אותך
והתחלתי להיות האישה שעובדת,ומחזיקה דירה,ומצליחה בכל דבר שהיא עושה,
אבל עדיין מתגעגעת אליך כל לילה
אחרי שנה שלמה שניסיתי להעמיד את עצמי על הקרקע,והצלחתי בסופו של דבר
חזרת אלי,פגוע מתמיד,הרוס מעצמך,
וניסיתי,אלוהים יודע כמה שניסיתי
ניסיתי לגרום לך להפסיק,
ניסיתי לגרום לך לעמוד על הרגליים,
ניסיתי לעזור לך לצאת מההרס הזה
אבל איך אני יכולה להחיות בן אדם מת?
תיסכלת אותי
שברת אותי
הרגת אותי
ניסיתי להעלות אותך איתי,למעלה,
ובמקום זה הורדת אותי בחזרה למטה.
ומצאתי את עצמי עדיין מתגעגעת אליך בכל לילה,
הפעם מובטלת,
חיה כמו נרקומנית,מאהבה של גבר אחד לשני,
נושמת בין קריסטל לקריטל,
ואוהבת אותך עדיין..
אני לא רוצה להיות האישה הזאת
האישה הזאת שתבוא לשים לך קנטינה בכלא
האישה הזאת שתשב בבית ותחכה שתשתחרר
האישה הזאת שתרוץ ב4 בבוקר לטפל בך כי שוב שתית יותר מדי,
האישה הזאת שתתן לך להרוג אותך
רק כי היא אוהבת אותך יותר מדי,
אני כבר לא האישה הזאת,
אני מצטערת..
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
