חשבתי על זה הרבה זמן,
לפני שיכולתי לבטאות את זה במילים.
הדבר הזה,
גדול ממילים,
מהמילים שלי,
שהן הכלי החזק שלי.
זה הרבה יותר עוצמתי מהכח האישי שלי.
כמו שזה מחזק אותי,
בשניות זה יכול לשבור אותי.
מפתח היסוד של כל האנושות כולה.
אהבה.
לעולם לא חשבתי שאפשר לאהוב ככה.
אהבה שיכולה להזניק אותי,
ויכולה לרסק אותי בו זמנית.
אהבה שאתה נותן לי.
אהבתי אותך לפני,
אני אוהבת אותך עכשיו,
ובכל יום אני אוהבת אותך יותר.
אם היינו מחליפים נדרים,
זה מה שהייתי אומרת.
"אני מבטיחה לעמוד לצידך,
כל עוד אני כאן.
אני מבטיחה לאחוז בידך,
כל עוד נשמתי בתוכי.
אני מבטיחה לאהוב אותך,
כל עוד אלוקים נותן לי.
אני יודעת שיש ריבים שיכולים לנפץ לי את הלב.
אני יודעת שאני יכולה להתמוטט,
ואני יודעת שאני הופכת להיות הכי פגיעה,
אבל אני יודעת שאם אפול,
אתה תהיה שם כדי להרים אותי.
כפי שאני אהיה שם בשבילך.
ואני אוהבת אותך.
כל יום יותר,
אם זה אפשרי בכלל.
אני אוהבת כשאתה מסתכל עליי,
ואני מעמידה פנים שאני לא רואה,
אבל הלב שלי מרקד.
אני אוהבת כשאתה אוחז בידי,
ואני רואה את האצבעות שלנו שלובות זו בזו.
כאילו הן נועדו זו לזו.
אני אוהבת כשאתה עוטף אותי בזרעותיך,
כי אני מרגישה בבית.
אני אוהבת כשאתה צוחק,
ואני זו שגרמתי לך לצחוק,
סימן שאני עושה משהו טוב.
אני אוהבת כשאנחנו ביחד,
אני שונאת כשאנחנו נפרדים.
אני מתגעגעת כשאנחנו בעבודה.
אני מתרגשת שאני שומעת שהגיעה הודעה ממך,
גם אם זו הודעה פשוטה ביותר.
אני אוהבת שאתה מסתכל עליי בגאווה.
אני אוהבת לשכב לצידך,
להתכרבל איתך,
לחבק אותך ולהריח אותך.
אני אוהבת כשאנחנו משתטים כמו ילדים,
וצוחקים ביחד.
אני פשוט אוהבת אותך.
אני אוהבת כשאתה אומר שאתה אוהב אותי,
כל פעם מחדש.
אני אוהבת כשאתה מקדיש לי שירים,
וכשאתה מביט בי כאילו אני הכי יפה בעולם.
אתה אוהב אותי כל כך,
שלפעמים אני אוהבת את עצמי גם.
אתה הכח הכי חזק שלי,
ובו זמנית,
אתה החולשה הכי גדולה שלי".
כשאני חושבת על הדרך שבה הכרנו,
את הדרך שעברנו,
ועל יום החתונה שלנו,
אני הבחורה הכי מאושרת בעולם.
ואתה גרמת לזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
the red angel