וואו איזו התרגשות, סר אלטון ג'ון נחת בארץ. קודם כל כל הכבוד לו על האומץ, כי בטח הוא קיבל איומים בלי סוף מארגונים פלסטינים ובראשם ה - BDS  שלא יבוא . כנראה שמדובר בזמר עם עמוד שדרה רציני שיודע שיש לחזק את מדינת ישראל  - המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון אל מול הבורות והפרימיטיביות באזור -  בעיקר בתקופה הזאת. הרי רק מדינת ישראל היא המקום היחידי במזרח התיכון שברוב שטחה יכולים הומואים ללכת יד ביד שלא לדבר על זוגות הטרוסקסואלים. לכן, שוב, שאפו לסר ג'ון. 

בכלל עצם ההגעה של אלטון ג'ון חושפת את כל הפחדנים והצבועים שלא מבינים שאלו שהם תומכים בהם למעשה הפוכים מהם בכל ערך אפשרי. אני חייב לציין שמשהו בתוכי הפסיק לאהוב את רוג'ר ווטרס עם כל האובססיביות שלו כלפנו. 

אגב, מסתבר שאלטון הוא לא היחידי שמגיע, מגלישה באתרי הכרטיסים נראה שגם אחרים באים. אולי שמשרד התרבות (הלו מירי ) יצפרו אותם בכל דברים לאות הוקרת תודה. 

אבל בנימה אישית, הגעתו של ג'ון מחזירה אחורה אל שנות השמונים, אל התקופה הגדולה של הלהיטים שלו שליוו את הילדות שלי. את ההתבגרות, את הצחוקים והדיכאונות שכל כך שמאפיינים את גיל הטיפשעשרה. לא אשכח איך שמעתי בלופ (בפטיפון) את I'm standing  אחרי שנורית אבוטבול עזבה אותי לטובת ילד אחר (לא חשוב את שמו עכשיו) . רציתי להכניס לעצמי מוטבצייה כדי לא להיכנס לדיכאון (מעניין מה ארגיש שאשמע אותו בהופעה). 

ומה העם rocket man  והכי גדול יותר מכולם (בשבילי) I Guess That's Why They Call It The Blues, אוייש כמה בכיתי בשיר הזה בטירונות. המילים של השיר הזה כל כך נגעו בי. השיר והקליפ הזה עשויים בדיוק מחומרי הפופ המשובחים ביותר (כן, פופ היא לא מילה גסה). 

מה שהכי מעניין אותי אם מעריצים יצבאו על המלון בו סר ג'ון יתאכסן (מישהו יודע באיזה מלון בתל אביב הוא יהיה? דן? הילטון?) . הרי אנו, כל המעריצים שלו הם בשנות ה - 40 ומעלה,, עם כרס וקרחת ומשכנתה על הראש. רק המחזה הזה מפיל אותי מצחוק.. 

בכל מקרה,, אני כבר קניתי כרטיס, הוצאתי את התקליט Too Low for Zero מהבויידם והוא רץ בלופ.. 

להתראות בהופעה