הפעם הראשונה שאני מחללת שבת, איך זה מרגיש? אולי כמו השתחררות משטיפת מוח, אולי כמו בגידה, או ריקנות, בליל שבת אחדאני פתאום מדליקה את המחשב, את האור, שומעת שירים, כותבת, והכול בסתר, כשכולם ישנים, מפחדת להתפס.
אני מנסה לחקור את הדתות, והאמת, ככל שאני חוקרת, חושבת, שומעת רבנים ואנשי דת מדברים - אני מרגישה שהכל המצאות, שהדרכים מובילות לאתאיזם.
אם אמא הייתה יודעת, הייתה תולשת שיערות ראשה, אני לבד, מוקפת בראשים שטופים, מעמידה פנים, כי אני אוהבת את אמא ולא רוצה להעציב אותה, אם רק לא הייתה חוזרת בתשובה...
האירוניה היא שהשירים שאני שומעת עכשיווו הם שירי דת, שירים שמזכירים לי את פולין כמו "גם כי אלך" "והיא שעמדה"
אני אוהבת את המסורת שלי, זה קשה לאבד את אלוהים!
כינוי:
Hopeless Dreamer
בבלוג זה
בכל הבלוגים
