גנים של חופש

את עוזבת אותי במלחמה. הסיבה: אני מפריע לך לנהל חיי חברה. או לחיות או למות את רוצה, בכל רגע לפי מה שישרת לך את המטרה.

כשאת עוזבת אותי במלחמה אני ממש לבד, האדמה לא יציבה בבאר שבע. ואין לי אפילו איך להפיג לעצמי את הרגעים הקשים האלה שביני ובין עצמי, הופעות ועבודה שהיו אמורות להעסיק אותי מתבטלות. אני ממש לבד, מקומות סגורים, אנשים בבתים ומי שברחוב בודקים מקלטים.

אני יוצא החוצה ושומע פיצוצים, ואין לי מרחב מוגן קרוב, אז אני שוכב או יושב. לא מצליח להגן על עצמי ממך או מהרקטות.

את עוזבת אותי במלחמה, אומרת "לא אוהבת יותר" או "אני אוהבת אבל זה אחר". למרות שזה היה כואב גם בזמן אחר, יש לך חרא טיימינג