שי'הא הכל נחת רוח אליך 

המילים השתנו ואיתן הדברים

אולי להפך, אולי מהתחלה

אני יותר בבית מבבית

(איך שלהיות בית

קשה יותר מלבנות אחד בידיים חשופות)

הבטחתי להשאיר את כל הלאווים בארגז

כי ידעתי לרגע שיהיו לי כֶּנים בכיסים

והלאווים תופסים מאז פנים מוכרות, תופסים בלוקים בעיר

ואני שלא יודעת לשחרר

אני שעוד שומעת שיר אחר

שלא קולעת למטרות מהאוויר

וקושרת חבלים רק כדי להתיר

אחר כך

זה יבוא בדמותם של זכרונות

שפעם היו לי אמת

מעץ הדעת

והיום הם מדליקים לי אש על הנרות

מותר אולי לראות

אבל בטח לא לגעת