העבודה הפכה מעייפת, אני נרתע מכל מגע אפשרי עם הפלפון בגללה.

לא בא לי לשמוע אנשים צועקים עלי שהשירות נוראי על דברים שקרו לפני שבכלל הגעתי לעבוד שם

לא בא לי לנסות לשכנע אנשים לחשוב שנית לפני שהם "רוצים להתנתק בזה הרגע" כאילו אנחנו איזה חברת כבלים ולא מוקד מצוקה

לא בא לי לשמוע מאיזה זונה מטומטמת "מי לעזזאל שם אותך שם?" אחרי שאני בסך הכל מנסה לעזרה לה לסדר את המכשיר שהיא משלמת עליו

מדובר באנשים מבוגרים, וכשהגעתי לעבוד שם, חשבתי שיהיה מין כבוד בסיסי של אנשים מבוגרים, אבל הם יותר גרועים מבני נוער היום.

דיבור מלוכלך, אין כבוד או סבלנות, והם מצפים ממני להסביר לבן אדם בן 90 מה זה אומר לנתק ולחבר את המכשיר לחשמל או לעשות פעולות קצת יותר מורכבות מזו. אבל אין עם מי לדבר.

או אם זה שאני צריך לצרוח תנשמה עד שהם שומעים מילה שאני אומר לא מספיק, גם להיות עם כל אחד חצי שעה על הקו ולקבל מבטים מלוכלכים מהבוס שמצפה מכל עובד לעזור ללפחות 40 איש ביום, בלי הצורך בלשלוח טכנאי...קצת חי בסרט. אלה אנשים מבוגרים שלא שומעים ולא זזים לפעמים. איך? איך לעזזאל זה אפשרי?

אז אתה עושה קצת מעבר, אתה מתקשר לילדים, אתה מתקשר למישהו אחר מבני המשפחה שהם לא יותר טובים אגב.

לאף אחד מהם אין זמן לבוא פאקינג לבדוק לאמא שלו את המכשיר מצוקה. אם אמא שלו מקבלת התקף לב, אין איך לעזור לה במצב כזה.

אשכרה היה איזה טמבל אחד שקרוב לוודאי עקף את גיל 30 שאמר לי בטלפון "זו העבודה שלך לתקן את זה לא שלי" וכשאמרתי לו זה בדיוק מה שאני עושה, אבל אני לא נמצא שם פיזית, וזו אמא שלך לא שלי."

עצם העבודה שהייתי צריך לומר לילד של מישהי את זה בשביל שהוא יזיז תתחת השמן שלו לעזור לאמא שלו...וואו 

אם תיקחו משהו מהפוסט המבולגן הזה, אל תעבוד בתמיכה טכנית.