היי לכולם וברוכים הבאים לבלוג שלי

היום הייתי בים, הייתי עם האחים שלי, שכבר חזרנו לדבר אחד עם שני ועם ההורים שלי.

היה דיי כיף חוץ מהסוף, אתם לא מבינים מה קרה, את כולנו עקצו מדוזות! זה היה כל כך סיוט, נעקצתי ברגל. החזאים האלו.. אמרו שאין מדוזות! אוף...

אתמול מאי התקשרה אליי, מה יש לה לחפש אצלי? למה הילדה הכי מקובלת בשכבה מתקשרת אליי ה"מנודה של השכבה" טוב ביקצור, הנה השיחה:

"-הלו נעמי?

-כן?

-אני רוצה לדבר איתך

-אוקי..

-עומר בגדה בחבורה ואנחנו העפנו אותה, קיצר אנחנו רוצות מישהי חדשה לחבורה

-אוקי בהצלחה בחיפושים

-את רוצה להצטרף?"

אוקי, עכשיו אני חייבת להגיד שהייתה לי דילמה, מצד אחד, החלום שלי היה להפוך למקובלת. אבל מצד שני אחרי כל מה שהן עשו לי? ולבגוד ככה בדניאל??

"- אני אוותר

-את תצטערי על זה"

ואז השיחה התנתקה

ורק אחרי זה באו המחשבות, "מה עשיתי?" "לעזאזל" "איזה סתומה אני!" כי אחרי הכל, אני ודניאל בריב ענק והיא לא מדברת איתי, ואז האחים שלי אמרו לי שהולכים לים מחר. ואז חשבתי לעצמי, "סבבה לי ים, לנקות את הראש..."

המשך מחר

*האותיות הקטנות* הסיפור מבוסס על מקרים אמיתיים, אבל פרטים כמו שמות, מיקום ועוד מסווים ומשונים