לאהוב בעלי חיים זה קצת כמו לאהוב פרחים.
בגיל צעיר אתה רואה אותם וקוטף, והם שם בשביל לקחת, בשביל להיות, ובעיקר בשבילך.
אנחנו רואים את היופי והחום, את החיים עצמם נוזלים לנו בין האצבעות וגם אם הם לא שלנו...
מי אמר שהם לא שלנו?
הם יכולים לדבר?
להתנגד?
הם לא אנושיים.
בתחתית שרשרת המזון,
שאותו יצרנו אנחנו
הגזע העליון.
האומנם?
לאהוב בעלי חיים זה קצת כמו לאהוב פרחים.
אתה לא מבין שכשאתה לוקח אותם, אתה דן אותם לכלייה.
אבל בעלי חיים הם לא כמו פרחים.
מערכת העצבים שלהם שונה, הם חושבים, הם מרגישים, הם שמחים, הם רעבים.. וכואב להם, בעיקר מאוד מאוד כואב להם כשהם נקטפים, כשאור בהם נכבה.
וכשמתחילים, באמת מתחילים לחשוב על זה מבינים
בעלי חיים הם קצת כמו בני אדם,
וגם הם צורחים כשהם מפחדים.
אבל בכל זאת כולנו עושים את זה...
עד שאנחנו כבר לא.
למי שעדיין כאן
ברצוני לציין שאני לא שופטת אף אחד
אלו רק המחשבות האישיות והפרטיות שלי אחרי יום ארוך...
אני לא כופה אותן על אף אחד ואין לי כוונה להעליב מישהו.
אם זה עדיין מפריע לכם,
אולי כדי שתשקלו כמה בחירות בחיים שלכם.. JUST SAYIN
לילה טוב 
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Lor
