זה חוזר אלי. שוב

פתאום קשה לי לנשום.

זה לא שאי פעם אבחנו את זה כהתקף חרדה, למרות כל הבדיקות...

אבל אני מרגיש שזה זה.

רק שאני לא מבין מה גרם לזה לחזור אלי שוב. לא קרה שום דבר חדש.

כן, היתה את הפרידה, אבל זה לא שלפני זה לא הייתי לבד במשך שנים. והיינו יחד רק חודש.

בגלל החגים? אבל שנים שבחגים אני לבד בבית. זה לא משהו חדש 

יש לי יומולדת עוד שניה- אולי זה בגלל זה? לא חושב כי אף פעם לא היה לי עם מי לחגוג, תמיד זה היה יום נוראי ובודד. אני כבר רגיל.

כי אני לא מצליח להכיר אנשים? אף פעם לא הצלחתי.

כי אני נואש ליחס וקרבה? תמיד הייתי כזה.

אני חושב שזה בגלל שפשוט לא קרה שום דבר.

התחילה שנה חדשה, יש לי יומולדת, גדלית בשנה. מזל טוב לי.

אבל כשאני מסתכל אחורה אני פשוט לא רואה שום שינוי משנה שעברה.

אני עדין מעביר את החגים לבד במיטה

עדין חוגג לבד את היומולדת

לא יוצא מהבית

לא מדבר עם אנשים

אין לי אין להכיר אנשים

אני נואש ליחס 

אני נואש לקרבה

איןל י עם מי לשתף את זה בכלל

אין לי כוח לכלום

גם לא לחיים עצמם.