הלוואי ואמות הלילה. הלוואי והגוף העירום האכזר והשנוא שלי יישרף עוד יממה ויפזרו את האפר שלי בכל המדבר. אם הייתי קצת שלמה עם עצמי אולי הבדיחה הייתה מצחיקה אותי קצת. אבל רציתי שיגיד שאני יפה ושהוא כמה אליי, כי הרגשתי נורא שמנה הלילה. הלוואי ואשרף כי הרסתי הכל והצלחתי לעשות שימאס לו והיו לי שני התקפי חרדה ויש לי בחילה של לפני להקיא. הלוואי והשריטות על הפנים שלי לא יופיעו מחר כשאצטרך להראות את הפנים העלובות ונטולות האיפור שלי מול המורה לכימיה ולקבל אפס. 

הלוואי ולא היה שולח אותי לישון כל פעם שקשה וכשאני מנסה לתקן ולא מצליחה כי אני כל כך מגושמת מרוב הגודל שלי ואני לא רוצה לישון אני רק רוצה לבקש סליחה ולנשק ולהגיד שאני אוהבת אלפיים פעמים וגם מצטערת. הלוואי ויפרד ממני כי זה לא מגיע לו והוא החזיק אותי ממש מצוין כמעט שלושה ימים שלמים. הלוואי ויפרד ממני ואז תהיה סיבה למות ושישרפו אותי ושבעוד יממה אני אהיה חלק מהמדבר. בלי מצבה ובלי כלום. מי שרוצה להיזכר בי שיבוא למקום שהייתי בו הכי אני. נוף אינסופי של הרס וחיות טורפות במסווה של שלווה.