די מה יש לי ?
כשהייתי בת 16 כעוד התחלתי לצאת עם האקס שלי, אני לא ידעתי מהחיים
לא ידעתי מי אני ומה אני..הביטחון העצמי שלי היה שואף ל0
לא אהבתי את עצמי ולא הבנתי מה מצאו בי
כשהאקס התחיל להיפגש עם ידידות אז גיליתי הרבה רגשות קנאה שנבעו בעיקר מבעיות אישיות שלי (אבא בגד )
ולא יכולתי תקופה מאד ארוכה לסמוך על גברים.
תמיד חשבתי שעושים דברים מאחורי הגב שלי...תמיד חשדתי..פחדתי שימצאו משהו יותר טוב .
היום אני כבר מספיק גדולה
לאחר 10 שנות זוגיות שנגמרו מהכיוון שלי
התחלתי לצאת עם מישהו
עכשיו אני לא אותה אחת. יש לי ביטחון עצמי (לא בשמיים אבל יש)
אני כן חושבת שאני יפה, או על פי הממצאים שלי שמתחילים איתי ומסתכלים עלי .
אני חושבת שאני מושכת.
אני חושבת שאני שווה ואני חושבת שקל להתאהב בי כי יש לי תחומי עניין רבים שמעניינים גברים
יש לי טעם מצויין במוזיקה, יש לי יכולות טכניות גבוהות (משחקים ותוכנות)
יש לי ראש יצירתי בטירוף ודמיון חסר מעצורים
עכשיו לגבי הדמיון שלי,
כאן קל לי להיות פרנואידית.
כלכך קל לי לדמיין סיטואציות בראש שלי ולנתח אותם עד שאני יכולה להיות זמן רב בראש שלי בלי להתחבר למציאות.
אני מגלה על עצמי שוב קטעים שבהם אני מרגישה פחד לא מוסבר שאולי ימצאו מישהו יותר טובה ממני.
פתאום בא לי שוב לעשות בי שינויים..לרזות להתאפר יפה לטפח כי אולי זה לא מספיק.
פתאום אני משווה את עצמי לאחרות.
פתאום אני מנתחת מה אמרתי ואם זה היה במקום או לא...אם זה היה נשמע פרנואידי מידי.
או שאני מציקה או מפריעה.
הכבדות הזאת..לא רוצה אותה שוב.
אני חייבת להתנער מההרגלים הישנים האלה.
אני חייבת להראות לעולם (ולבן זוג) שאני שווה ושאני מציאה.
אני צריכה להאמין בזה קודם.
ואז אני אפסיק לדאוג , כי אני אדע שאני אוהבת את עצמי .
wish i could STOP