סיכום
אני חודש וחצי אחרי הפרידה
מנסה לבנות את עצמי
יצא שנשאבתי למעין דיכאון מאד קשה ..וחוויתי לצערי לא מעט התקפי חרדה בדרך
ביחד עם כל סיפור הפרידה המגעיל , גם הייתי בתקופת הגשות בלימודים, אז סופר לחץ..סופר דיכאון! יאי
הייתי במקום נורא נמוך
הידיד שהיה מאוהב בי החליט לנתק קשר איתי כי קשה לו להבין שלא יקרה כלום בנינו,
והחברים כבר לא בקשר כי..חיים.
נשארתי דיי בודדה בחיי
אחרי כמה ימי דיכאון טובים..החלטתי להתאפס על עצמי והרמתי את הכפפה
שלחתי הודעות לכל מיני אנשים שפעם הייתי איתם בקשר (לפני התואר)
והצעתי להם להיפגש..מפה לשם..במשך שבוע שלם רק נפגשתי עם חברים
פתאום התחלתי להבין את משמעות החופש..פתאום היה לי כיף
הרגשתי מוקפת.
התחילו איתי כמה גברים..פתאום התחלתי להתבלבל עם עצמי
כי אני עוד לא התגברתי לגמרי על הטמבל ששבר לי את הלב.
אבל..למדתי ש:
העולם עובד בצורה הזויה,
דברים קורים בטיימינג מושלם.
הכרתי מישהו..שהכרנו פעם בתיכון. (לא הכרות עמוקה)
הוא לא ממש הטעם שלי (למען האמת) והוא יודע את מצבי כרגע..
הייתי אצלו כמה פעמים, ודיברנו המון..והיה כיף, האמת שהוא סוג של כמוני.
מפה לשם..
ביום שבת האחרון היה היום הולדת של האקס (הטמבל)
קטע כזה איך שהעולם עובד..דווקא ביום הזה
נשארתי (בשיא האומץ) לישון אצל הבחור שהכרתי
ו..התנשקנו. (היו פה ושם נגיעות אבל לא הוביל לסקס)
והרגשתי את זה, אני צריכה להתאמץ נורא בשביל לא להתנפל עליו. (וכן גם הרגשתי שהוא מתאפק)
דיברנו כל הלילה, בקושי ישנו..יצאנו לאכול ביחד..והיה כיף.
החלטנו שאנחנו כרגע לא מגדירים כלום..ופשוט זורמים עם זה..
אני לא יודעת מזה..אני לא מבינה מה קורה לי כרגע
אני מבולבלת..אבל בילבול טוב כזה.
קטע כזה...
איך שהחיים עובדים.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
