טוב מה נסגר איתי?
מה הולך, מה המוח שלי לא מבין?!
מה אני מתגעגעת לבן אדם שהוא אפילו לא הבן זוג שלי, הוא ה"בדיקה" וה"לקחת לאט"
ואני רווקה,
אני לא צריכה להתגעגע לאף אחד.
אני לא מבינה את עצמי כבר
אני מתחברת לאנשים יותר מידי מהר, זה לא הולך ככה..אני רוצה להפסיק את זה.
אני רוצה לא להיקשר לאף אחד, לא להרגיש תלותית.. לא להרגיש רע עם עצמי, לשפוט את עצמי מול כולם.
אני חושבת שלא עברתי תהליך עם עצמי לפני שנכנסתי לקשרים,
אני כל הזמן מנסה למצוא את התשובות אצל האחרים ואת האישור שלהם לגביי.
אני לבד לא מצליחה לאשר.
כן אני מאמינה שאני נראית טוב ,
אני מאמינה שאני יכולה יותר, אם ארזה עוד אם אשתזף עוד. (ודברים נחותים כאלה)
אבל אני יודעת בתוך תוכי שיש לי את זה , ואני יכולה לסובב ראשים
אבל אני מרגישה עדיין שמשהו סוגר עלי, ובאנרגיות שלי אני לא תמיד נותנת לאנשים להתקרב יותר מידי
כי אני משדרת משהו, אולי על עצמי..אולי אני לא מאמינה לעצמי.
חברה טובה שלי אמרה, שביום שאני אהיה שלמה עם עצמי..אז אני אוכל להיכנס לקשר בריא
בלי כל הדרמות, ככה ארגיש תמיד בטוחה עם עצמי ועם הבן זוג.
היא צודקת.