אני מחכה ליד הטלפון כמו כלב , כלב טוב ממושמע.
אין לי הרבה מה לעשות עכשיו, אני בבית.. אין מישהו שיוציא אותי מכאן.
אני כל היום לא עשיתי משהו משמעותי ורק ההליכה נתנה לי כמעט שעה מחוץ לבית להזיע את נשמתי.
אני כזה " כן..אני לבד! כן אני לא צריכה אף אחד..! אני עצמאית..כן! "ברבאק בהליכה.
ההרגשה הזאת..
אני כבר לא מדברת עם הבחור היועץ, לא בא לי על התת רמה שלו כבר, על החוקים שלו על בחורות.
המתוסבך יצר איתי קשר, יאי. 9 בבוקר מקבלת הודעה. "סרטון של כלב חמוד"
רואה את זה רק ב12 בערך ועונה לו.
מפה לשם התכתבנו מזה שטויות. על דברים לא מעניינים באמת. כשכל הודעה הייתה בזמן של חצי שעה מרווח.
התייעצות על קעקוע, דברים לא מהעולם הזה, לא "מה קורה איתך? שבוע לא דיברנו.."
ואחרי ששלחתי לו הודעה בכמעט 22:00 דממת אלחוט. גם לא ראה את ההודעה.
נמאס לי איך אני נופלת בפח של הגברים האלה.
איך זה הטיפוס שהכי מושך אותי? אני סדיסטית או משהו.
בטוח משהו בי דפוק.
הלו..אני צריכה להתעורר!!!
אני צריכה מישהו שיסחף אותי אחריו...שיתן לי זריקה שיוציא לי את הרעל הזה
את הכמיהה הזאת לא להיות לבד.
אני לא מבינה למה אני תמיד נדפקת, שכחתי את עצמי בכל הסיפור.
השיעמום לא עוזר לי בכלל , החוסר בבני אדם סביבי רק מעלה לי את האופציה לחשוב יותר עליו.
אני צריכה מישהו שיסיח לי את הראש ממנו, צריכה אפילו כמה אנשים סביבי.
לברוח מפה.
עד תחילת הלימודים. ואז כבר לא יהיה לי זמן לחשוב על כלום.
טיפשה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
