אני לבד אתה לבד.
2 אנשים שנפגשים ביחד, לא מגדירים.
כן מרגישים, כן מבלים , כן נוגעים..אבל לא ביחד.
יצאנו אני והמתוסבך, אתמול..לפאב.
נפגשנו אחרי יותר מ3 שבועות, שלא דיברנו ולא התראנו.
פייר ? התגעגעתי אליו כל כך, לדיבורים שלנו למוזיקה שלנו ..לבועה שלנו.
היה כל כך כיף, צחקנו מלא..
והרגשתי כל כך הרבה אליו. הלב שלי התחיל לעבוד , זה ריגש אותי.
כמה זמן לא הרגשתי משהו .
אנחנו בעצם עושים ריסטרט, ומכירים מחדש. אנחנו לא קופצים להגדרות של זוג, ידידים..כלום.
אנחנו מכירים מהתחלה, לאט ..גם כשבא לנו להתנפל אחד על השניה, אנחנו עוצרים.
יש לו רגשות אלי, הוא הודה מולי.. אחרי שראה אותי.
הוא רוצה שנצא, נכיר..בלי לדבר על מה אנחנו.
ואני מסכימה עם זה.
המצחיק או אולי העצוב..זה ששני אנשים שמרגישים משהו אחר לשניה, שנהנים ביחד ונמשכים אחד לשני כלכך..
יוצאים עם אנשים אחרים שאין לנו אליהם שום רגש.
כמו שאני יוצאת כבר תקופה עם היועץ, ואני כל הזמן מרגישה שאני לא מפתחת אליו משהו רגשי..
כך הוא יוצא עם מישהי (אולי לא תקופה) אבל הוא אמר שאין לו גם משהו רגשי אליה.
ואנחנו, זה אני והוא.
אנשים בפני עצמנו. נפגשים ומכירים מהתחלה..נותנים הזדמנות לדברים לקרות לבד.
אולי זה עדיף לנו.
למצוא שפה משותפת עם הזמן.
אני חייבת להודות שזה משהו שבחיים לא היה לי, שנאלצתי לחזור אחורה עם מישהו שיש לי אליו משהו רגשי.
וכן התנשקנו, וכן נמשכנו..
אבל ידענו שהדבר הנכון זה שכל אחד ילך לביתו ואני שמחה שהצלחנו להתאפק ולא ליפול לקטע המיני.
איזה אושר קטן.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
