אני ביום שישי. לא עושה כלום.
יושבת במיטה. נפילת אנרגיה רצינית.
אני לא מצפה לכלום, רק מאוכזבת.
אולי נמאס לי מהסיטואציות האלו..
אולי נמאס לי להיות ניזונה מחוסר וודאות..
אני תולה תקווה ברגשות, אולי יותר מידי.
אולי אני רוצה פרש.
אולי אני לא רוצה להילחם עלינו, כי זה עושה לי נזק מחשבתי.
אני לא ישנה טוב, אני לא יודעת מה אתה רוצה ממני.
נפתחתי מולך רגשית מזמן, זה כאילו אני באוויר
זה "כאילו" אני מחכה למשהו שיקרה.
לכאן או לכאן.
האוויר לא טוב לי, אני צריכה לרדת למטה.
קשה לי להודות באמת..איך אני אוכל לעשות איתך ריסטרט ולהתנהג כמו "בסט באדיס" אם הכל סביבנו כלכך מסובך.
לשחק משחק שלך, שאתה ביקשת.
לשחק משחק בכללי.
אני מעניינת גם עם הרגשות, יש בי המון גם כשאני רוצה לנשק
המגע רק מוסיף, הרגש מוסיף.
למה בעצם למחוק חלק מהותי ממני?
היום היאוש מבצבץ.