I'm just thinking out loud

אני בורחת, גם כשאין לי ממה

ואני רוצה לספר לך הכל

כמה זרים נראים לי אנשים

ואיך העצב מטפטף להם מהמבט

ואיך שהם כבר לא חיים כמעט

אני רוצה לספר לך עליי

שלפעמים אני קצת מנותקת

ולפעמים גם בין אנשים אני לבד

אני בורחת, גם כששום דבר לא מאיים עליי

זה הפשוט שמסובך לי יותר מהכל

הם אומרים לי להרפות מהעבר

אבל האמת היא שאני נשענת עליו

הוא הסיבה שאני עדיין כאן

שאני לא נבהלת מכל מה שעובר בי עכשיו

מהלב שלי שמתהפך כ"כ

אני כבר מכירה את החלק הזה בתוכי

זה הרס עצמי שנובע מפחד

ובגללו אני לא כל כך יודעת...

אם אני יציבה מספיק

ואם אני באמת יכולה לסמוך עליי

האמת, שבפנים אני ילדה קצת אבודה

בין רגשות לחלומות לאשליה