איזה זהב

הכל בראש שלי

רואה כוכבים מנצנצים

מכאן הם נראים קצת דהויים ורחוקים

הם נראים כמו כתמים בהירים

שהפכו אש לזהב בלסמי

איפה הוא העץ שנותן פרי כל השנה

היכן הוא היער שבסופו בית קטן עם גג משוקולד

מתחמם עכשיו על אש קטנה

לא מקנא באהבה אסורה

מתבונן בזרם המים

כשהם מחלחלים אל האדמה

כל כוון שהתמוסס בשארית ביום

מקבל תפנית לפנות ערב כשנשבר החום

הפנים המבטיחות

מאפילות על מחשבות כושלות

הלך הרוח עומד במקום

עומס תהיות מאיים להפציץ את הרקות

עצבות נקשרת בין חדרי הלב

תחלופת הבבואה הנשקפת מן המראה

צובעת לחי בזהב אדמדם

איזה זהב

הכל מוצק

איזה חיוך

לחיות עכשיו

לשלם מחר

לנצח את ההר

להביט בעיניים בוהקות

לראות את הנסתר בלי לצפות

לדעת את הסוד