היי... הרבה זמן לא כתבתי והבנתי שישרא גם נסגר אבל עכשיו אני רואה שלא או שאני טועה אני מקווה שאני לא
כי אני מרגעשה ממש צורך לפרוק בזמן האחרון
זה קשה שהרבה זמן לא כתבת לא לכתוב את הדברים איך שהם כי עברת המון אלא לכתוב איך את מרגישה לגבי זה ותוך כדי באמת להבין איך את אשכרה מרגישה לגבי זה
אני מתגעגעת לאקס שלי את האמת ואני יודעת שהרבה פעמים חשבתי שהוא מיותר ולמלם וקר ושהוא לא יודע מה זאת באמת אהבה וקמצן אלי בטירוף וחבר נוראי ובגדול פשוט לא התאמנו כי הוא דיכא אותי... אני יודעת שזה בזה בטח בגלל שיש לנו טבע להלל את מה שכבר אין אבל אני מתגעגעת להרגשה של חבר והוא כנראה מה שנמצא שם בראש שלי אבל מצד שני לא בא לי חבר, בא לי אותו. הוא ריגש אותי אבל בצורה כואבת של רחמים ורצון להראות לו אהבה אבל הוא ריגש... העולם הזה מלא בחולרות סוטים ורוע וחוסר סדר והזיות ונפרדתי ממנו כי הוא משעמם אותי אבל אני עכשיו מתגעגעת לסחיות שלו, לעיניים היפות האלו שאני יודעת שכמה שהוא ניסה להיות ערס מפגר היא אפשר שלא לראות בהן נשמה יפה ועדינה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוונטום