לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

איסוף רגעים




מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2017    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728    

2/2017

אדם


אני שונאת שאני אוהבת אותו.



הוא אמר שראה בנות גילמור פעם, וחשבתי "אני אוהבת אותך", רק על שאמר את זה. וזה כל כך מגוחך. 



ראיתי את כל הפרקים של בנות שוב. גם בגלל העונה החדשה ובעיקר כי התגעגעתי לדמויות. ונזכרתי כמה שאדם מזכיר לי אותו. וכל סצנה רק מצאתי עוד קווי דימיון בניהם.. הגובה, המוזרות הסקסית, הגוף והדרך שבה מפעילים אותו..גם בסוג ההומור שלהם, החשיבה הלוגית ובהתנהלות מול אנשים...

דמיינתי שהוא בעצם אדם וחשבתי על כמה בא לי לשכב עם אדם. שלחתי לו הודעה. כתבתי שהוא מזכיר לי את אדם ושבא לי לשכב איתו עכשיו. שאני רוצה לנצל אותו בשביל לממש את הפנטזיות שלי. כמובן שנדלק ורצה שאבוא. 

שלחתי לו סרטונים של אדם מהסדרה. "הוא אפילו מעצבן כמוני", כתב, "פספסתי את שבוע הדופלגנגר". קיוויתי שקצת יכנס לדמות. שיקרא לי kid ויקלל. שיצווה עליי לזחול למיטה שלו.

דמיינתי שאגיע וישר אתנפל עליו, שאמשוך אותו למיטה. אבל במציאות, כמו כשיצאנו, הוא פתח את הדלת והביישנות שלו עצרה אותי. ושוב, כמו פעם, קודם הראה לי איך התקדם בפרוייקט שלו, הכין פופקורן וראינו סרט. שונה כל כך מאדם.



אחרי שיצאתי בבוקר כתב שהיה כיף עם סמיילי. 

נכתב על ידי \hannah/ , 22/2/2017 02:56  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



רצף של טעויות







אני שונאת שאני מאפשרת לו כל כך הרבה. 

הגעתי לומר מזל טוב ליום הולדת 30. איחרתי מאוד והרוב כבר עזבו. נשארו חבר והידידה שהייתה במידברנרות. גם הידידה החליטה ללכת מעט אחרי שהגעתי, כנראה בגללי. אחרי שעה גם החבר הלך, ונשארנו רק שנינו. 

ניסיתי לשכנע אותו לבוא איתי למפגש קאמפ, שהוא גם חלק ממנו. ידעתי שהסיכוי שיצטרף קטן כי לא מרגיש בנוח עם כולם ומעולם לא הגיע למפגש. הוא מעדיף לעשות מרחוק ולהיראות רק באירועים עצמם. הוא נשכב במיטה והתכסה בשמיכה. היה שקוף שרצה שאצטרף אליו, אבל לא התקרבתי..עד שיצא לו "בואי" מבויש מתחת לשמיכה. הייתי צריכה לעזוב אבל התגעגעתי לחם שלו. "רק חיבוק. רק חיבוק. רק חיבוק..", ניסיתי לשנן לי בראש. אז נגע ועצרתי, ונגע עד שהגזים ועצרתי, ונגע והסתובבתי, ונגע ועצרתי פחות, ונגע עד שלא עצרתי בכלל. וידעתי שאתחרט. והתחרטתי. 

יצאתי למפגש קאמפ. שם, גם החיבוק הכי חזק ומוחץ שלו, לא יכל להגיע לרבע מהאהבה שהם העניקו לי או לאושר שהיה לי שם איתם.
אחד עם חברה מגרמניה, שרצה לישון ביחד עוד במידברנרות רק כדי להתכרבל ולהתחמם, שוב היה קרוב ודאג להישאר בסביבה שלי. רק שהפעם, הייתי קרובה אליו חזרה. שתיתי קצת ועישנתי המון והייתי מאושרת. והתאימה לי הקירבה הבטוחה הזאת, ללא מחויבות. ובאותו לילה ישנו מכורבלים אחד בתוך השני. 
נכתב על ידי \hannah/ , 8/2/2017 04:35  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





כינוי:  \hannah/

בת: 35




614

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל\hannah/ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על \hannah/ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)