כבר לא יודע

"שנעבור לחדר?", היא שאלה אותו

הוא הוריד את חולצתו ואמר "אחרייך נסיכה"

היא בקושי הצליחה להסיר את עינייה מהבטן שלו כשהוא טפח עליה בדרך לחדר

הוא לא היה רזה או דוגמן. בטן כזאת של ישראלים, בטן של על האש ובירות באמצע הלילה

והיא אהבה את זה

וכשהניח את ידו על כתפה בדרך לחדר היא הרגישה איך היא מתעוררת למטה

בחושך היא הורידה את חולצתה

כי עם כל הכבוד לבטן שלו, בשלה היא עדיין מתביישת

והסיפור הזה, הוא סיפור אמיתי, אז אין מקום למושלם

כי בחיים האמתיים אין מושלם

והוא לא רץ להדליק את האור כי הוא כיבד אותה

הוא רץ להדליק אותה

עם יד

ולשון

ושפתיים

ונשיקות קטנות 

שהולכות והופכות לארוכות יותר

ויותר

ויותר...

עד ש