אני יושב בפאב השכונתי
לבדי
מכירים אותי פה
גם הלקוחות של המקום (חלקם לקוחות שלי בעצמם)
וגם העובדים
שואלים אותי על איזשהו ציוץ בטוויטר
ועל פוסט כלשהו
אחת העובדות שואלת אם אני רוצה לעבור לשולחן קטן יותר
התיישבתי בשולחן מבוקש
אני מסרב
אני אוהב לשבת בשולחנות של 4
ככה אפשר גם לאכול וגם להיות עם לפטופ
באיזשהו שלב "מפנקים" אותי. יודעים בדיוק מה אני שותה ואיך
מרגיש מלך העולם
אחת המלצריות מזהה אותי ממקום אחר שאני יושב בו קבוע
אני סלב למעשה
חבר בא לשבת איתי בפאב
לא קבענו לפני לדעתי, אבל אין לדעת
משלם בנדיבות
מגיע להם, השירות טוב
בדרך החוצה המנהלת שואלת אם אני לא רוצה להישאר עוד קצת
אני יודע שאני יכול לשבת שם כל היום ואני לא רוצה להתמכר אז לא.
עובר בשירותים, יוצא אומר שלום לכולם.
בדרך הביתה אוטובוס עובר ברחוב שלי שהוא צר להחריד
בדרך רואים תאונה בין 2 אוטובוסים, אחד מהם מאבד שליטה ונכנס לתחנה, כלומר עולה על המדרכה, עושה רושם שלא פוגע באף אחד.
האוטובוס שברחוב שלי שורט את אחד הפיגומים ומלא קרשים נוחתים, יוצרים פקק לרכבים שמאחור. הנהג מאבד שליטה ובקצה הרחוב נופל לתהום. מזל שאני לא עליו אלא רואה את הכל מהצד.
מתחת לבית פוגש במקרה חברים, מספר להם את מה שקרה, שתי תאונות בערב אחד.
מתעורר
בוקר טוב
יש הרבה מה לעבד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
