"תעביר לי את המלח בבקשה", היא ביקשה ממנו
הם ישבו לארוחת ערב. ארוחת ערב. אפילו לא דייט
שגרה.
כמו זוג נשוי ואפרפר.
הוא העביר לה את המלח והיא שמה קצת בחביתה שלה
הם ישבו זה לצד זו ודיברו על היום שעבר
היא אכלה חביתה והוא אכל שקשוקה
הוא שתה קפה
והיא הייתה עם היין שלה
כל אחד וטעמו הוא
הם ישבו זה לצד זו ודיברו על היום שעבר
הוא התגעגע אליה, כמה זמן שלא דיברו והוא התגעגע
כמה זמן שהם ביחד, ועדיין הוא מצליח להתגעגע
גם כשזה דביק וצ'יזי
ולמרות שהם אפרפרים
הוא התגעגע אליה
הוא הדיח את הכלים בזמן שהיא סידרה את הבית
באותו ערב אפרפר
וכשהיא מזיזה דברים ומטאטא את הרצפה,
כשהוא לבוש מדי בגלל החורף התלאיביבי
עלתה במוחה מחשבה להפוך את האפור לצבעוני
להפוך את ה"כמו זוג נשוי" ל"כמו זוג בדייטים הראשונים שלו"
ורק מהמחשבה הזאת היא חייכה, אז אלוהים ישמור יקרה כשהיא תממש
והיא החליטה לממש
ובחיוך החרמני הזה שלה
ניגשה למטבח
מאחורי הבחור שלה
ושלחה יד לעבר המכנסיים שלו
מקדימה
ותפסה אותו בעדינות
ולקחה אותו
לחדר השינה...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
