כבר לא יודע

שעה 12:00

מסיים פגישה

בודק באפליקציה של מזג אוויר מתי צפויה להתחיל ה"סערה"

האפליקציה טוענת שהבלגן יתחיל ב-14:00

יש מספיק מרווח זמן

ריצה קצרה, ואני בבית עוד לפני הבלגן

עובר מבגדי עבודה (בואו, "בגדי עבודה") לבגדי ספורט

יוצא לרוץ

אחרי קילומטר אחד מטפטף עליי. לחזור? להישאר? לא לחזור, מה זה, אני קרבי. קרבי!

אחרי עוד 2 ק"מ מתחיל גשם רציני. מבול. ברד קצת. אני בבגדים לא תואמים לריצת גשם. יש עוד כמה אנשים איתי בטיילת, מעט מאוד אבל יש. 

אני ממשיך לרוץ

פלשבקים לשדה הקרב

אני לא חוזר לאחור

כמה פעמים כבר הייתי בגשם, בביגוד לא מותאם?

עשרות

כל הריצות בים

והגיבוש בתוך הים

והמעצרים

וההקפצה ההיא שהייתה בשלג שיצאתי אליה בתחתונים

הכל זכור

הכל ידוע

הגוף שלי חזק יותר מאז

מנוסה יותר

מחושל

ממשיך בריצה ואחרי 3 ורבע ק"מ מסתובב. 

פרסה

וזה החלק המאתגר

אם עד עכשיו רצתי עם הרוח, הרוח זרקה אותי קדימה

עכשיו אני הפוך, רץ לכיוון הכוח, נאבק בה

פלשבקים לשדה הקרב

בקרוב זה נגמר, אמרתי לעצמי אז באותו מארב בלתי נגמר

בקרוב זה נגמר, אמרתי לעצמי כעת בת"א כשיש ברד בפרצוף שלי וגשם שמכסה את המשקפיים וכובע מיותר על הראש 

עוד 2 ק"מ וסיימנו

ואתה רץ דרומה, אז בקרוב גם יהיה נעים יותר. 

בפנייה מהים לכיוון השכונות כבר היה קל יותר

אומנם יותר רמזורים וכבישים

אבל הרוח כבר לא מולי

6.5 ק"מ של קרב

כמו במלחמת לבנון השנייה

רק יותר בטוח

ויותר קר

(עכשיו התקווה לא להתקרר)

יום טוב