כבר לא יודע

המשימות נערמות

העבודה מרובה

אמא שלי מתקשרת אליי על הבוקר עם צרות

צרות בצרורות

היא חסרת אונים

לא יודע איך תפקדה 70 שנה בחיים האלה

האמת שאני כן יודע, היא הכירה את אבא שלי כשהייתה צעירה ונתלתה עליו

אבל הוא כבר לא איתנו

והיא צריכה להיתלות על אחרים

והיא מתעקשת לא להיכנס למערכת יחסים (מקובל) וזה נופל עלינו, הילדים

אז קיבלתי על הבוקר שיחה ממנה

וגם אתמול

וגם שלשום

המון תשומת לב

ואני משתדל להיות סבלני כלפיה

באמת שמשתדל

אז קבענו למחר בבוקר

כאילו שיש לי זמן

יש לי כל כך הרבה דברים על הראש

כל כך הרבה פרויקטים

כל כך הרבה עבודה

שזה מבורך, כי בתור עצמאי עבודה = כסף

ועדיין

אני מחפש קצת בטלה

לא רצתי כבר שבוע

קניות אני עושה בלילה

את הים לא פגשתי יותר מדי זמן

אני חייב קצת ים

קצת אוויר לנשמה

היום קמתי לשיחה, שקשורה לעבודה

משם לעוד דברים שקשורים לעבודה

וממשיך...

מ-15:00 יש לי לקוחות עד הלילה

מחר בבוקר שוב קם מוקדם לשיחת עבודה

ואז פוגש את אמא שלי

ושוב לקוחות עד הלילה

ברביעי אתגר רביעי

ובסופ"ש התארגנות לאתגר רביעי הבא

בראשון אתגר ראשון

וכן הלאה

עומס זה דבר טוב

מבורך

באמת

אני באמת מאמין בזה

וורקוהוליק שכמותי

אבל עם כל הכבוד לעומס

אני צריך קצת חופש

אני צריך קצת ים

אני צריך קצת אוויר

אין לי אוויר