RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ינואר 2022
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
| 1/2022
הומאז' על זין
בחיים לא ראיתי בו גדול מדי
או עבה מדי
הוא היה נראה רגיל למדי
גם בתור חייל קרבי ראיתי הרבה איברים של אחרים ולא היה נראה שהוא מעל הממוצע, אולי אפילו להיפך
החשד הראשוני היה כשקניתי קונדומים של חברה כלשהי שהיא לא דורקס, וכאב לי לשים אותו. באמת כאב.
החשד השני היה כשקניתי פלשלייט ושאלתי את המוכר אם הוא בטוח שזה יתרחב לפי האיבר והוא אמר לי "אל תחמיא לעצמך" ו... ובכן הייתי צריך מלא לובריקט.
החשד השלישי היה כשמישהי שיצאתי איתה פעם ראשונה אמרה שהוא מפחיד אותה.
והחשד הרביעי היה אתמול כשמישהי חדשה ראתה אותו.
זהו טקסט על זין עבה, שאף פעם לא היה ארוך מדי, אבל תמיד היה כמו בול עץ.
"התברכת", היא אמרה לי בחיוך ואני רק הרגשתי שזאת קללה.
| |
מפרגן לבלוגרים
חודש שלישי ברציפות!! והוואואוהוהואואווווווו איזה כיף לפרגן פה לאנשים!
קישור לפוסט של חודש שעבר
קישו לפוסט של לפני חודשיים
חשוב לי לציין שהסדר רנדומלי לחלוטין, אני לא מנסה לייצר תחרות בין בלוגרים אלא רק לפרגן אחד לשני.
אם אני ארגיש שזה מגניב ונחמד אני אארגן כזה כל חודש ואם הקהילה תהפוך למפלצתית אז אולי כל שבוע (הלוואי).
אגב, גם אם אני אפרגן כל חודש/שבוע, זה לא אומר שאני לא יכול לפרגן פעמיים לאותם בלוגרים :)
אבל שוב, בלי תחרותיות, זאת לא המטרה.
(דבר לפני אחרון, אני לא בטוח שקישור לבלוג שלכם ייתן נוטיפיקציה, לכן אני מקשר גם לבלוג וגם לפוסט האחרון, אם זה מפריע לכם תעדכנו ואני אוריד את הקישור/פרגון)
(דבר אחרון לפני שאני מתחיל לפרגן - אם מישהו מרגיש מובך/לא מעוניין בפרגון ממני, תכתבו לי ואמחק מבטיח)
להלן המלצותיי ופרגוניי (ושוב מדגיש, בנוסף ל-20 שהמלצתי בפעמים קודמות) -
הנערה באדום, חזרת אלינו אחרי הרבה זמן. את כותבת מדהים ונהנה לקרוא אותך, מזל שחזרת. תודה שאת פה. קישור לפוסט אחרון.
טייגל בוסט, בעבר כתבת פה מלא, פעילה פה למעלה מעשר שנים והנה לאחרונה שלחת טיזר. הגיע הזמן לחזור לכתוב ולעדכן בעולמך, תודה שחזרת, תודה שאת פה. קישור לפוסט אחרון.
סול אלטר, כותבת מדהימה ובכלל אילו חיים יש לך! מאוד מקווה שתסתדרי בלימודים ואם את צריכה עזרה במתמטיקה מוזמנת לדבר. כיף לקרוא אותך, תודה שאת פה. קישור.
המחר כבר עבר, אתה אומנם צעיר אך כשרוני, אני מרגיש שאני לא מספיק מגיב אצלך (או בכלל) אבל קורא אותך באדיקות. שמח שאתה מתמיד בכתיבה ושמח שיש עוד גברים במקום הזה. תודה שאתה פה. קישור.
פריטי מי, גם מהאמ אמא של הותיקות פה. יש לנו בערך אותו ותק רק שאני כל הזמן סוגר ופותח ואת קבועה. נהנה לקרוא אותך גם אם לא מגיב, תודה ממש שאת פה. קישור.
this is not her, זוהי קריאת השכמה! העלית לנו פוסט מחדש לפני חודש וחצי. את מהותיקות פה אבל מחקת הכל. קורא לך לחזור לכתוב, רוצה להודות לך שאת פה, אבל בשביל זה צריך שתהיי פה. מחכים לך. קישור
צ'ופס, חדשה יחסית (או ותיקה עם בלוג חדש). מעט פוסטים אך איכותיים ממש. נהנה לקרוא אצלך ומקווה שתמשיכי. תמשיכי, תמשיכי :) תודה שאת פה. קישור.
דוד, חזרת אלינו אחרי מלא זמן וטוב לראות אותך חבר! הכתיבה שלך יפה ויצרתית ואני מקווה שאתה חוזר אלינו לתקופה ארוכה. תודה שאתה פה. קישור.
קרוסלה, למה יש לי תחושה שאת מלא זמן פה אבל העפת הכל לטיוטות? תחושה שכבר נתקלתי בך בעבר פשוט. לא שופט את הזריקה לטיוטות, אני גם עושה את זה כל הזמן, בכל מקרה שמח שאת עוד פה וכיף לי לקרוא אותך. תודה שאת פה. קישור.
~A&R~, את מוכשרת רצח והלוואי שתציירי אותי פעם :) את גם פה מעל 10 שנים ואני קורא אותך מלא אבל לא מגיב מספיק. מפרגן לך כאן. כיף לקרוא אותך. תודה שאת פה! קישור.
זהו, אלה עשרת הבלוגרים שבחרתי לפרגן להם, והלוואי ומלא אנשים יגיבו להם (אם הם ירצו בכך) והגחלת תישמר וחודש הבא אני אפרגן לעוד.
מוזמנים להוסיף משלכם!
ערב טוב וכמעט סופ"ש נעים חברים!
| |
תחתונים בשלג (או איך הוקפצתי באמצע הלילה כשאני לא לבוש)
מוצב בצפון הארץ
כמה צפון?
צפון מאוד
כל כך צפון שרואים את החרמון
גם ביום לא טוב
חיילים צעירים
תקופה מאתגרת
כרגיל נסראללה בלבנון
ויש לו שאיפות לעצבן את כולנו
וגם ראש ממשלת ישראל הוא לא בדיוק איש של שלום
חורף
חורף בצפון ...
בחלק הכי צפוני של ישראל
ביום נעים
בלילה מתחת לאפס מעלות
בשיטת הבצל מתפשטים ומתלבשים לאורך היום והלילה
בחדרים יש תנורי חימום
בחוץ יש שלג
בנגמ"שים אין בכלל על מה לדבר
לנגמ"שים נכנסים לפחות עם שתי שכבות, כולל גטקעס
מסדרים את האפוד הקרבי כך שההיקף של הגוף שלנו עבה יותר מרוב בגדים
אותו דבר לגבי השכפ"ץ
גם את הקסדה מגדילים כדי להצליח להכניס כובע צמר מתחת
משתדלים להיות כמה שאפשר בחדרים המחוממים
ויוצאים רק כשצריך
וצריך...
כי כאמור נסראללה עושה צרות
בחדר המחומם אפשר להסתובב בלי כלום
חבורה של נערים (כן, נערים, מה הייתי, בן 19?) מסתובבת עירומה למחצה או אף פחות מכך
אפשר להתחמם על התנור ולא צריך 3 שכבות
לפני השינה ואחרי המקלחת עדיין בלי בגדים
נהנה מהחופש שלי
מסדר יפה יפה את הבגדים בתוך השכפץ לכל מקרה
העיקרון הוא שאם מקפיצים, שמים נעלים ורצים לנגמ"שים
בנגמ"ש, בזמן שהנהג נוהג והמפקד מפקד, זה הזמן שלי להתלבש היטב
שלוש שכבות
כמו תיק נסיעות בצורת שכפ"ץ
הולך לישון בבוקסר
מלך העולם
לילה
טמפרטורות צונחות מתחת לאפס
מלא שלג מסביב עוד ימים קודמים שלא נמס
ומלא שלג חדש מתחיל להצטבר
סופה
ומי עושה בעיות?
נסראללה כמובן
הקפצה חרישית באמצע הלילה
נערים עירומים למחצה רצים לנגמ"שים
כל אחד ותיק הנסיעות שלו בצורץ שכפץ
וביניהם
אני
שרץ כמו לוחם בשלג, לבוש במעט מדי, לכיוון הנגמ"ש
ובנגמ"ש אין חימום כאמור
ואני בקושי מצליח להתלבש
הטמפרטורות הנמוכות עושות את שלהן
לאט לאט
שכבה שכבה
בסוף מצליח
כשסיימנו את ההקפצה
אחד החברים זרק אותי למקלחת
נכנסתי מתחת למים הקרים
כמה קר היה בחוץ?
המים הקרים היו מספיק חמים כדי להעלות לי את הטמפרטורה
יש מצב שהחבר הזה הציל אותי מהיפותרמיה
אין לדעת
בספר שאכתוב ("אוטוביוגרפיה של איש רגיל"), הוא יקבל פרק שלם
יום טוב
| |
אפור - 3
"עוד קצת", היא אומרת לו, "הערב עוד צעיר"
ורוכנת לנשיקה...
יד אחת שלה על הלחי שלו
על הזיפים
יד שנייה עוברת על הבחור שלו
היא נהנית כשהוא עומד לכבודה
ודואגת רק להעצים את זה כשהיא עוברת עליו
תופסת אותו
מחזיקה
מוציאה ממנו אנחות שהיא לא שומעת ממנו ביום יום
וכשהיא מפסיקה לשחק או עם היד
היא עוברת לשחק בו עם הפה
היא אוהבת לרדת
אוהבת שהוא ממלא לה את הפה
לא עד הסוף
אבל קצת
מנשקת
מלקקת
תופסת את הביצים
ומנשקת גם אותם
צופה בו מלמטה
נהנה
גונח
חם
רותח
והיא אוהבת
והיא רטובה
והיא רוצה
אז היא לוקחת שוב יוזמה
כמה שהיא טובה בלקחת יוזמה
ועולה מעליו
עם פנים אליו
ומתיישבת
עליו
ומתחילה לזוז
כשהוא בתוכה
ממלא אותה
מהדק
חזק
ועמוק
עולה ויורדת
שורטת לו את החזה
והבטן
והצוואר
ומתנשפת
אלוהים כמה היא מתנשפת
עד שהיא מתפוצצת
בפעם הראשונה
כשהיא מסדירה את נשמתה היא לוחשת לו "סיבוב שני?"
והוא עונה לה שהוא עוד בראשון שלו
והיא מחייכת את החיוך החרמני שלה
וחושבת על פוזיציה חדשה
בשביל שניהם...
| |
פלשבקים לשדה הקרב
שעה 12:00
מסיים פגישה
בודק באפליקציה של מזג אוויר מתי צפויה להתחיל ה"סערה"
האפליקציה טוענת שהבלגן יתחיל ב-14:00
יש מספיק מרווח זמן
ריצה קצרה, ואני בבית עוד לפני הבלגן
עובר מבגדי עבודה (בואו, "בגדי עבודה") לבגדי ספורט
יוצא לרוץ
אחרי קילומטר אחד מטפטף עליי. לחזור? להישאר? לא לחזור, מה זה, אני קרבי. קרבי!
אחרי עוד 2 ק"מ מתחיל גשם רציני. מבול. ברד קצת. אני בבגדים לא תואמים לריצת גשם. יש עוד כמה אנשים איתי בטיילת, מעט מאוד אבל יש.
אני ממשיך לרוץ
פלשבקים לשדה הקרב
אני לא חוזר לאחור
כמה פעמים כבר הייתי בגשם, בביגוד לא מותאם?
עשרות
כל הריצות בים
והגיבוש בתוך הים
והמעצרים
וההקפצה ההיא שהייתה בשלג שיצאתי אליה בתחתונים
הכל זכור
הכל ידוע
הגוף שלי חזק יותר מאז
מנוסה יותר
מחושל
ממשיך בריצה ואחרי 3 ורבע ק"מ מסתובב.
פרסה
וזה החלק המאתגר
אם עד עכשיו רצתי עם הרוח, הרוח זרקה אותי קדימה
עכשיו אני הפוך, רץ לכיוון הכוח, נאבק בה
פלשבקים לשדה הקרב
בקרוב זה נגמר, אמרתי לעצמי אז באותו מארב בלתי נגמר
בקרוב זה נגמר, אמרתי לעצמי כעת בת"א כשיש ברד בפרצוף שלי וגשם שמכסה את המשקפיים וכובע מיותר על הראש
עוד 2 ק"מ וסיימנו
ואתה רץ דרומה, אז בקרוב גם יהיה נעים יותר.
בפנייה מהים לכיוון השכונות כבר היה קל יותר
אומנם יותר רמזורים וכבישים
אבל הרוח כבר לא מולי
6.5 ק"מ של קרב
כמו במלחמת לבנון השנייה
רק יותר בטוח
ויותר קר
(עכשיו התקווה לא להתקרר)
יום טוב
| |
אפור - חלק 2
ורק מהמחשבה הזאת היא חייכה, אז אלוהים ישמור יקרה כשהיא תממש
והיא החליטה לממש
ובחיוך החרמני הזה שלה
ניגשה למטבח
מאחורי הבחור שלה
ושלחה יד לעבר המכנסיים שלו
מקדימה
ותפסה אותו בעדינות
ולקחה אותו
לחדר השינה...
הקטע הוא
שהיא לא תפסה אותו בידיים
היא פשוט הוליכה אותו מהאיבר
תפסה ולקחה
לא בכוח
לא חזק
לא משכה
הוליכה
והוא הלך אחריה
מחויך מאוד
וחרמן מאוד
ובחדר השינה
כבר הורידה ממנו הכל
זרקה אותו על המיטה
נשארה בגופייה שלה
עדיין לא חם מספיק
אבל למטה הורידה הכל
הוא שכב על הגב
והיא מעליו
מציקה לו
עושה לו טיזינג
מרגישה איך הוא עומד לכבודה
אך עדיין לא עושה דבר
רק משחקת איתו
ונהנית מתשומת הלב
נובעת בו
מרגישה אותו
ועדיין
לא נותנת לו להיכנס.
"עוד קצת", היא אומרת לו, "הערב עוד צעיר"
ורוכנת לנשיקה...
| |
מוזה
"תעביר לי את המלח בבקשה", היא ביקשה ממנו
הם ישבו לארוחת ערב. ארוחת ערב. אפילו לא דייט
שגרה.
כמו זוג נשוי ואפרפר.
הוא העביר לה את המלח והיא שמה קצת בחביתה שלה
הם ישבו זה לצד זו ודיברו על היום שעבר
היא אכלה חביתה והוא אכל שקשוקה
הוא שתה קפה
והיא הייתה עם היין שלה
כל אחד וטעמו הוא
הם ישבו זה לצד זו ודיברו על היום שעבר
הוא התגעגע אליה, כמה זמן שלא דיברו והוא התגעגע
כמה זמן שהם ביחד, ועדיין הוא מצליח להתגעגע
גם כשזה דביק וצ'יזי
ולמרות שהם אפרפרים
הוא התגעגע אליה
הוא הדיח את הכלים בזמן שהיא סידרה את הבית
באותו ערב אפרפר
וכשהיא מזיזה דברים ומטאטא את הרצפה,
כשהוא לבוש מדי בגלל החורף התלאיביבי
עלתה במוחה מחשבה להפוך את האפור לצבעוני
להפוך את ה"כמו זוג נשוי" ל"כמו זוג בדייטים הראשונים שלו"
ורק מהמחשבה הזאת היא חייכה, אז אלוהים ישמור יקרה כשהיא תממש
והיא החליטה לממש
ובחיוך החרמני הזה שלה
ניגשה למטבח
מאחורי הבחור שלה
ושלחה יד לעבר המכנסיים שלו
מקדימה
ותפסה אותו בעדינות
ולקחה אותו
לחדר השינה...
| |
גונב הודעות בין לקוחות
גונב הודעות בין לקוחות
ימים שני שלישי הם ימים סופר עמוסים אצלי
היום אני עובד מ-11 עד 21
מחר עד 22:00
איזה טירוף
איך אנשים מתמסדים
מביאים ילדים
לי יש בקושי זמן לעציץ שלי
כמובן שיש אופציה של לעזוב את ת"א
אבל אני מעדיף להישאר מחובק עם העציץ שלי
גונב הודעות בין לקוחות
ומקווה שהיום הזה ימשיך לזרום
רק שייפסק הגשם
רק שייפסק הגשם
יום טוב חברים
| |
שבוע חדש אתגרים חדשים
אז מה צפוי השבוע אתם שואלים?
מחר אתגר יום ראשון
+ דברים שקשורים לאתגר יום רביעי
בשני ובשלישי עובד על דברים שקשורים לאתגר דוקטורט
ברביעי ובחמישי עובד על אתגר ראשון של שבוע הבא
עוד בחמישי אזכרה לאבא, אולי אכתוב עליו פה לקראת. האמת שחוץ מעבודה אחת בתואר הראשון שעסקה בפרידות מעולם לא כתבתי עליו.
פעם הקראתי את העבודה הזאת בדייט שהייתי (כן, כיף איתי בדייטים) והבחורה התחילה לבכות מהתרגשות.
ובשישי שבת המשך אתגר דוקטורט
בין לבין כמובן לקוחות
וכאן
וריצות
ועוד ועוד
שבוע עמוס לפנינו
בוא נצלח אותו יחד
שבוע טוב
| |
מתנה לשבת
הכנתי לו"ז
וברגע של מוזה
הקדמתי אתמול את הלו"ז של היום
וזה לא שאני ריק היום
יש לי מלא דברים
יש לי לו"ז משוגע לפברואר
אבל אני שוקל
בגלל ששבת
לנוח היום
על אמת
ולדחות הכל למחר
הבעיה היחידה היא שאני חושב שאני בורח כרגע
ובהמשך יהיה עמוס רצח
ואני שוב אברח
ואז העבודה תעשה פחות מקצועית
ואני לא אוהב להיות פחות מקצועי
אבל כן אוהב לברוח
התלבטות התלבטות
סתם, אין פה באמת התלבטות
הלו"ז הוא לנוח היום (כי סיימתי את מה שתכננתי להיום)
ואם תנחת עליי המוזה, ובואו נודה באמת כנראה שאם זה יקרה, זה יקרה בערב וצפונה
אני אתחיל משימות של מחר
לפחות קמתי מוקדם לרוץ
וקפא לי הטוסיק בגלל השמש השקרנית
יאללה יום טוב חברים
| |
מכין לו"ז ב-2:22
יש לי מלא מטלות לחודש הקרוב.
פתחתי אקסל והכנתי לו"ז.
ימים עמוסים יותר וימים עמוסים פחות.
פברואר זה חודש בלי חגים, אז זה רק מעצים את העומס כי כמעט כל יום בחודש הזה הולך להיות יום עבודה.
ושימו לב שעוד לא נגמר ינואר ואני כבר בתכנונים לפברואר.
יש הרבה עבודה והרבה פרויקטים
ובנוסף ל-4 פרויקטים גדולים שיש לי, יש לי גם אולי הכנה לדוקטורט, מה שמצריך לקרוא מאמרים באנגלית ולכתוב מאמר באנגלית
איזה כיף הא?
אז פברואר מתחיל בשבת מבחינתי
שבת זה יום ריק ואפשר להתחיל לעבוד על המאמרים
אחרי זה על הפרויקטים האחרים
בין לבין יש לי עוד עבודות קטנות יותר
אבל בכל מקרה אין יום (פרק ליום של אזכרה שיש לי) שאני לא עובד בו בחודש פברואר (ששוב, מתחיל בשבת)
36 ימי עבודה
טירוף
וכיף!
לילה/בוקר טוב
| |
ובכן
התעוררתי הבוקר מוקדם בשביל לרוץ
ראיתי את הטמפרטוורות ונשארתי בפוך
פחות בא לי לחטוף עכשיו התקררות בגלל שטות כמו ריצה
עשיתי מדיטציה
וחזרתי לישון לעוד שעה
צריך להצליח מדיטציה שנייה בצהריים
הלוואי אמן
הדלקתי דוד
שלחתי מייל חשוב לפרויקט של יום ראשון
סגרתי פינה
עוד סימון וי בדרך לסופש
הפרויקט של יום ראשון נגמר עוד כמה שבועות
וזה יהיה עצוב ומבאס
מקווה שהחור הזה יתמלא בדברים טובים
מקלחת
לקוחות, לקוחות, לקוחות
יש גם היום ביטולים בעקבות הקורונה
בידודים וכו'
משתדל להחזיק את הראש מעל המים
מזל שהייתי רווחי בטירוף בחודש שעבר
מצד שני זה נותן לי הרבה ספייס לעשות דברים אחרים
הרבה זמן לא היה לי הרבה ספייס
זהו בגדול
יאללה יום טוב חברים
עם הפנים לסופש
| |
פוליטיקה 3
לבשתי על עצמי הבוקר את גלימת הפוליטיקה
עשיתי מספר ראיונות
שלחתי מספ מיילים
הייתי חנפן במידה
פוליטיקאי במידה
האם זה עבד?
האם לא?
נגלה בהמשך
בינתיים קיבלתי משימות
ומי יודע, אולי בסוף אהיה דוקטור
מי יודע...
| |
פוליטיקה 2
לפעמים אני הולך הפוך
אבל זה לא באמת הפוך
אתמול כתבתי מניפסט שלם איך אני הולך הפוך
אבל בואו נתקן
זה לא באמת הפוך
זה שהרשיתי לעצמי לכתוב מייל מינימליסטי למנחה שלי, זה לא כי "אני הולך הפוך", אלא כי אני מכיר אותה כבר כמה שנים ויודע שהשיחה הזאת היא קורקטית לחלוטין ואין צורך בפוליטיקה. כלומר, אפשר להסתפק בכתיבה קורקטית. אני יודע שהמחשבות שלה עליי חיוביות ולכן אם יש מקום - היא תיקח אותי בלי קשר לתוכן המייל ואם אין מקום היא לא תיקח אותי גם אם אשלח מייל הכי פוליטי שיש. 100% מקצועיות. 0% אישי.
קצת אחרי שהעליתי את הפוסט אתמול, קיבלתי כבר ברקס מאותה מנחה
אין מקום
בהצלחה
נכנסתי למוד לחימה
אני משיג מנחה no matter what
חרשתי את האינטרנט
(טוב, קהילת החוקרים בארץ בתחום שלי היא לא עצומה, אבל קיימת)
שלחתי מיילים בטירוף
יריתי
אני מסיים את היום עם מנחה, יש?
זה היה הלך הרוח
הכאפה שקיבלתי מאותה מנחה העירה אותי
ובטוב
הגעתי לשתי החלטות -
1. אני לא מתפשר על התחום. יש לי תחום ייחודי ואני לא סוטה ימינה שמאלה רק בשביל דוקטורט. אני מתאים את המציאות אליי ולא להיפך.
2. אני מוצא מנחה.
ואז יצא שוב כל הצד הפוליטי שבי.
תחקיר על כל מנחה, קריאת מאמרים, שיפוץ קורות החיים, שליחת מיילים מתחנפים לחוקרים - המטרה מקדשת את האמצעים וכל האמצעים כשרים.
התעוררתי הבוקר למיילים של שני מנחים שרוצים להיפגש איתי.
BOOM
ככה עושים את זה נכון
וכעת
למהלך הפוליטי הבא
להרשים אותם בפגישה הראשונה, כדי שירצו שאמשיך איתם, כדי שלי תהיה הבחירה
אני מתאים את המציאות אליי, לא להיפך
פוליטיקאי, כבר אמרנו?
בקיצור מי שצריך שיעורים פרטיים בפוליטיקה וביחסים בין אישיים, מוזמן לדבר איתי
יאללה יום טוב חברים
הלוואי ואסיים את מחר עם מנחה לדוקטורט
| |
פוליטיקה
לפעמים, אני הולך הפוך
סלמון
אני הפוך מהמשפחה שלי בהרבה דברים
אולי כמעט בהכל
מורד מגיל צעיר
ברחתי מהבית עשרות פעמים
עזבתי את הבית הרבה לפני האחים שלי (ביחס לגיל הכוונה)
התעקשתי לעשות תואר ראשון ושני וכשאמרו לי שאי אפשר תיזה נלחמתי על זה
אמרו לי שאני רגשי מדי בשביל לנהל (נשבע לכם) ועבדתי על זה
אמרו לי שאני רציונלי מדי בשביל לטפל ועבדתי גם על זה
איך זה קשור לכותרת אתם שואלים?
לפעמים, אני הולך הפוך
הנה זה מגיע
אני פוליטיקאי
אני איש שיווק
אני איש מכירות
אני מנהל
מפקד
אוקיי חוץ מלהיות בכנסת ישראל אני באמת פוליטיקאי
במקומות עבודה, בין חברים, אני יודע לגשר ולסדר
אני יודע לכתוב את המילה הנכונה בזמן הנכון במקום הנכון
אני מנסח מכתבים וברכות
(אבל גם מנסח מכתבי פיטורים בלי רחמים)
פעם מישהו מהמדיטציות אמר שיש לי ניסיון חיים עמוס יחסית לגילי
מאז זה קצת דעך והגיל "יישר קו" לניסיון החיים
במקום העבודה השכיר הקודם שעבדתי בו זה היה ברור שאני הפוליטיקאי שבצוות
אני איש השיווק
אני האדם שבפרונט
כך היה גם במקום שלפניו
ולפניו
אני
יודע למכור
יודע לשווק
פוליטקאי
הבנתם את הכותרת?
עכשיו נעבור לעניין
ונקשר בין הדברים
לפעמים אני הולך הפוך
התקבלתי שנה שעברה למקום עבודה מאז'ורי
קידום עצום בכל קנה מידה אפשרי
כניסה ישירה לעולם של מבוגרים
המשך לכל עבודות הניהול שעשיתי
המון בזכות עבודה קשה
אבל גם לא מעט בזכות קשרים ופוליטיקה
(פוליטקאי, כבר אמרנו?)
התבלטתי רבות אם לקחת העבודה
זאת באמת מקפצה עצומה
עם המון אחריות
וקשה לי עם התחלות חדשות
ממש קשה
אני צריך baby steps
ובכל זאת בדוחק הזמן קפצתי למים
ישר ל39 מטר עומק בערך
קפיצת ראש
בלי מצופים
בלי כלום
אומץ?
אני לא רואה בעצמי אמיץ
אבל זה קרה
וחברים שלי ראו מהצד
איך הבחור הזה פתאום בעולם אחר
עולם המבוגרים
חלק מהכניסה לאותו מקום עבודה והקידום המאז'ורי כלל בתוכו את העובדה שאין לי עדיין הסמכה אקדמת מתאימה
(פוליטיקאי כבר אמרנו?)
והתחייבתי להיכנס לתואר נוסף
למרות שאני שונא להיות סטודנט
שונא לכתוב עבודות
שונא מבחנים
התחייבתי
ועכשיו עשיתי את זה
שלחתי מייל למנחה של התיזה שלי אם היא פנויה להנחות דוקטורט
עשיתי מהלך לא פוליטי. הלכתי הפוך
כתבתי מייל ארוך ומפורט
היה לי מוכן בטיוטות
כבר תקופה הוא מוכן בטיוטות
ובסוף
החלטתי שלא
החלטתי לפתוח מייל חדש
דף חדש
ולכתוב לה
בקצרה
קורקטי
זה אני אחר
זה אני לא פוליטי
ואני מקווה שזה לא ידפוק אותי
וכעת אני מחכה לתשובה ממנה
התרגשות גדולה!!!!!
(אם הפוסט הזה לא קוהרנטי אז... טוב אין לי מה לעשות עם זה, פשוט הקאתי מהנשמה)
| |
HIGH
התעוררתי הבוקר לשביזות יום א בכל הכוח
גררתי את עצמי למקלחת
רגע רגע רגע
קודם להדליק דוד
הדלקתי דוד
גררתי את עצמי למדיטציה
עשיתי
אפילו לא נרדמתי
יש מדיטציות של התקרבנות
אני שונא אותן
אבל הן הטובות ביותר
למרות שבאופן כללי רע להתקרבן
אבל שביזות יום א
ואז
גררתי את עצמי למקלחת
סיימתי
כיביתי דוד
הפעלתי מכונת כביסה
זום
פגישה עם קולגה לגבי פרויקט
(כן אני גם שכיר)
פרויקט ענקי עם הרבה לחץ
ותיפקדתי
היטב
שוב פעם עלתה השיחה של "פעם שעברה שדיברנו היית נראה טרוד"
ואני כזה - "לא, אני הייתי ב-mood רציני, תתפלאי אבל כשצריך להיות רציני אני יוצא מה-mood של הליצן והופך לרציני"
מדהים איך כל פעם זה קורה
סיימנו
הייתה פגישה ממש טובה סך הכל
באמת
מצוינת אפילו
מרגיש טוב עם עצמי
מישהי פה (הייוש סופר-סטופד) קראה לזה כתיבה היפומאנית
ובהחלט זה מה שאני מרגיש
אבל לא רק בכתיבה
גם במציאות
הפסיכולוגית שלי אומרת שהעוצמות שלי גבוהות
אם ל-high ואם מצד שני לדיכאון/חרדה
אין אמצע
ואני נהנה מזה (כרגע)
וסובל מזה (כשיש דיכאון/לחץ ממשהו)
אבל כרגע
אני נהנה
זה כלי עבורי
כדי שאם תבוא המכה
יהיה יותר קל לרכך אותה
בואו נגיד שהמדיטציה של הצהריים
ככל הנראה לא תהיה קורבנית
הימור שלי
זהו
שביזות יום א שמח לכולם
מקווה שתהיו אופטימיים כמוני אחרי פגישה טובה
יום טוב!
| |
מוזה על אהבה
מה בא לה?
בא לה מגע
ואהבה
משחק בשיער
וטיול על הגב
לאו דווקא דברים מיניים
אלא רק דברים
מגע
אולי גם שיחת לילה טוב
ושיחת בוקר טוב
והסחה
כמה חסרה לה הסחה באמצע יום לימודים
או עבודה
היא במקום טוב, היא יודעת
במקום מצוין
יש סביבה הרבה אהבה
וידידים
וחברות
ומשפחה
אבל בא לה יותר
בא לה אחד
ולמרות שהיא יודעת שזה יקרה
ולמרות שהיא אופטימית
עדיין
זה בא לה
אחד
לא סתם מאסלו שם במקום הכי נמוך, הכי בסיסי את יחסי המין
היא הייתה שמה שם גם את יחסי האהבה
אהבה זה בסיסי
כולם צריכים
וזה כל כך בא לה
אהבה
| |
חלומות
אנחנו בדירה שלי.
אני והחברים.
הם רוצים לבטל כרטיסים להופעה בגלל הקורונה.
מבקשים ממני שאעשה את זה.
אני מציע שאחת מהחבר'ה תעשה את זה
לא כי אני מקטין ראש, אלא כי פעם אחרונה שביטלנו כרטיסים היא הצליחה טוב ממני.
אנחנו על המיטה. את שוכבת לצידי. משחקת לי בשיער. אנחנו מקניטים אחד את השניה. קצת מפלרטטים. היד שלי על הרגל שלך מתחת לשמיכה. היד שלך על השיער שלי. את מקשיבה לשיחה שלי עם החברים ואני אומר לך שיום אחד תכירי את כולם.
את צריכה להחליף לפיג'מה או משהו, אני מציע שתחליפי פה ולא אסתכל. את אומרת שאני מצחיק וקמה לכיוון הדירה שלך. כמה נוח שאנחנו גרים בדירה מפוצלת ולכל אחד יש את החלק שלו. כמה נוח כשלא חייב לסגור את הדלתות שלנו ואפשר לחיות לכאורה בדירה אחת ענקית בתל אביב. את עוזבת את החדר ואני אחרייך. בדרך פוגש לקוחה משום מה שגם באה אליי לדירה. עוזר לה במשהו.
רצים קדימה
אני בצבא
מילואים כנראה
רץ לכיוון המסדר
המסדר באווירת שכונה, לכן אני מסיק שזה מילואים. פלוס כולם מבוגרים כמוני ולא נראים סדירים.
אני מאחר למסדר, זה לא אופייני לי
מנסה למצוא את מקומי ולא מצליח, גם זה לא אופייני לי
בסוף נעמד ליד חבר טוב
חבר אחר מביא לי משקפי תלת מימד. שכונה כבר אמרתי?
שעון מעורר.
חלומות צלולים זה טוב לנשמה
וכעת
מדיטציה
| |
הגב של אמי - סיפור לשישי
הגב של אמי היה תפוס
וזה מנע מהם להיפגש
היא לא הייתה חולה או משהו
רק תפוסה
מריצה ארוכה
בהררי העיר
הגב של אמי היה תפוס
אז הוא הציע לה שחרור
עיסוי
מסאז'
בהתחלה היא סרבה
הוא סיפר לה עבד בזה פעם
"בתור מסאז'יסט?", היא שאלה
"בתור עוזר מעסה", הוא ענה.
והם קבעו
ליום שבת כלשהו
הראשון של השנה האזרחית
או זה שאחריו
והוא אמר
שאם עד אז הגב ישתחרר - הם יבטלו
והיא הסכימה
עמוק בלב היא קיוותה
שלא ישתחרר לעולם
והוא הגיע
עם שמנים
ומגבות
וחייך אליה
ונשק ללחייה
ושאל איפה המיטה
הם פסעו לחדרה
בשקט
הוא חייך לעצמו
אמי לא הייתה הכי יפה
אבל היא הייתה הטעם שלו
הגיעה כמעט לגובהו
ויש לה חיוך ממגנט
הוא הלך לפנייה
לא רצה להיתקל בחיוכה הממגנט
פחד להישרף
לאבד ריכוז
"שכבי על הבטן טופלס, כל השאר לא חשוב", אמר ויצא מהחדר מבלי לחכות לתשובה
הוא יצא לגנוב הודעות
ידע שזה בדיוק הזמן שיספיק לה
לצאת מההלם להתפשט
לחכות
הוא לא ידע למה לצפות
כל האפשרויות פתוחות
אמי הייתה בחורה לטעמו אך ביישנית מאוד
אך הגב השבור
ובעיקר הליבידו
הכניעו אותה
הוא חזר מהפלאפון
העביר מי פה
נכנס לחדרה
והיא שכבה שם
על הבטן
עם ביקיני
פרום בצידו האחורי
שרוול ארוך ברגליים
עיניים עצומות
משח את ידיו בשמן
והחל לעבוד על צווארה
זה היה לה מוזר
כי הגב שלה תפוס
אבל זה היה לה נעים
אז היא שתקה
הוא הסיט את שערות ראשה לצד אחד
והמשיך לעסות את צווארה
אט אט החל לרדת עם ידיו לגבה
העביר שמן
הדליק נר
טיפל בגב החשוף
היא חייכה
בהתחלה עמד לצידה ועיסה
בהמשך התיישב על המיטה
ממש בין רגלייה
והמשיך לעסות
לטייל
מהכתפיים לאורך הגב
עיסה ושיחרר
סימן והראה
והמשיך מטה
והיא המשיכה לחייך
וגרונה החל להתייבש
והיא לא יכלה לעצור אותו
פיזית ובעיקר נפשית
והמשיך מגבה
לידייה
לא שזה קשור
אבל היא לא התנגדה
היא כבר לא יכלה להתנגד
רק נותר לה להתענג ולחייך
וכשהעביר יד על שיערה
לא אמרה דבר
והוא המשיך לטייל על גופה
לעשות כרצונו
לראות את פרצופה המחייך
היה שווה הכל
"זהירות", הוא אמר לה אחרי שהגיע לגב התחתון, "אל תיבהלי, לא יקרה שום דבר שלא תירצי"
היא כבר הייתה בעולם אחר
הוא הוריד ממנה את השרוול
טיפה
עד לעצם הישבן
וזהו
המשיך לעסות לה את עצם הישבן
ראה שהיא מזיזה את האגן
שתק
נתן לה להנות מהרגע
"סתובבי", הוא אמר לה אחרי שקשר חזרה את חזייתה, "שכבי על הגב, אטפל לך בבטן גם"
| |
אוטוביוגרפיה בחמישה פרקים
פרק ראשון
אני הולך ברחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני נופל לתוכו
אני אבוד
אני חסר ישע
אין זו אשמתי
לוקח לי נצח למצוא את הדרך החוצה
פרק שני
אני הולך באותו רחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני מעמיד פנים שאינני מבחין בו
אני נופל לתוכו שוב
אני לא יכול להאמין שהגעתי לכאן שוב
אבל אין זו אשמתי
ושוב לוקח לי נצח לצאת
פרק שלישי
אני הולך באותו רחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני רואה אותו
אני נופל לתוכו
כוחו של הרגל
עיני נפקחות
אני יודע היכן אני
זוהי אשמתי
אני יוצא מיד
פרק רביעי
אני הולך באותו רחוב
במדרכה יש בור עמוק
אני עוקף אותו
פרק חמישי
אני הולך ברחוב אחר.
(מתוך ספר החיים והמתים הטיבטי, מאת סוגיאל רינפוצ'ה)
אין על בודהיזם, אין
האם בכל מקום אנחנו בפרק חמישי?
האם בכל מקום שאנחנו מנוסים בו אנחנו יודעים להגיע לפחות לפרק רביעי?
ומה לגבי סיטואציות חדשות בחיים?
אני בתחושה שתמיד אני עובר את שלושת השלבים הראשונים. תמיד. כוחו של הרגל
ולכן קשה לי עם סיטואציות חדשות
ולכן קשה לי בסיטואציות חדשות.
בכל מקרה, מוזמנים לשתף איפה זה פוגש אתכם, אם זה פוגש אתכם.
איפה אתם בפרק הראשון שני שלישי ואיפה מצליחים להגיע לרביעי או אפילו לחמישי.
אני יכול לציין שהמון פעמים כשאני בפרקים ראשון שני שלישי, אני כל כך עמוק בפנים, כל כך מושקע בלהיחלץ מהבור, שאני לא חושב על ללכת דרך רחובות אחרים, רק חושב איך אני מביס את הבור.
ההבדל בין חכם לפיקח הוא שפיקח יודע לצאת ממצבים מסובכים שהחכם יודע לא להיכנס אליהם (מקור לא ידוע). תהיו חכמים.
שבת שלום חברים
| |
לדף הבא
דפים:
| כינוי:
כבר לא יודע
מין: זכר
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
