למרות שאני לא רגילה לצפות בטלויזיההדלקתי אותה
כדי להרגיש קצת פחות לבד.
מתחילה לכוון רחוק יותר. מחפשת תחרויות, בוחנת אפשרויות.
זה יהיה עוד לפחות חצי שנה שאני אתחיל להגיש מועמדויות, אבל רק המחשבה על להתחיל להתכונן גורמת לי להתרגש.
שבוע וחצי שאני בחד"כ ואני כבר מרגישה שינוי. איזה כיף. וזה גם משפיע לטובה על פ"ק.
מזמן לא צחקתי בקול רם ולא עשיתי כל מיני דברים שנחמד לעשות.
אני רוצה להאמין שזה ישתפר, כמו בתיכון. למרות שעכשיו הסיטואציה שונה לחלוטין.
יש מישהי ממש שפיצית בהכל ועדינה, רזה ויפה. אפשר להבחין באין שכולם מזילים עליה ריר. אבל אני אני לא מבינה איך אפשר להמשך לילדה שהיא כזה אידאל בכל התחומים. לא יודעת, יכול להיות שאני מקנאת, אבל הקיום שלה קצת גרם לי לרתיעה בימים האחרונים. מאחלת לה את הטוב ביותר. היא לא שרה יפה בכלל, היא חלשה מדי בשביל להפיק צליל טוב.
יהיה נחמד לרזות ולהתחטב יפה, להפסיק לבזבז זמן על דברים שהם לא לימודים וקונצרטים,
ולקבל מלא צומי ואהבה, במיוחד ביום ההולדת שלי שבטח הולך להיות הכי עצוב בכל הזמנים :)
סתם, יהיה בסדר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
notyou
