יצא לי לחשוב מעט על החיים שלי, כלומר, לאן אני רוצה לכוון אותם.

אני כבר לא הילד בן ה-16 שמחפש תשומת לב. אני כבר בן 21 ויש לזה המון השלכות, על החיים שלי ועל חיי ההורים שלי וכמובן, שאר המשפחה והחברים.

באופן עקרוני, ביולי אני אמור להיות כבר בחוץ - אזרח לכל דבר. לישון עד מאוחר ולבלות כל הלילה, אבל גם לעבוד ולדאוג לעצמי.

יש לי תכנית בנויה כבר- כיצד אני אורז את הציוד שלי ועובר לאילת לאיזו שנה, שנה וחצי ועובד כמו חמור כדי שיהיה לי כסף בשביל להלשים את הבגרויות שברוב טמטומי החלטתי שלא לעשות בתיכון, לרכוש לעצמי עקרונות בתפעול הרכב (רשיון נהיגה, כלומר), פסיכמוטרי וכל השטויות האלה של לפני הלימודים.

ברקע מתנגת רשימת השירים הגלגלצית שלי. כן אני אוהב את גלגלצ אני לא מתבייש בזה, אני אוהב מיינסטרים. מיינסטרים נותן לך אחיזה טובה יותר במציאות. אתה חלק מהכלל ולי אין בעיה להיות חלק מהעדר.

אני מחובר להיסטוריה שלי ורואה בפרופורציה את העתיד ואת ההווה. יש לי שאיפות גבוהות (אבל לא מדי!) נוח לי עכשיו איפה שאני נמצא. יש לי תפקיד בצבא - גם לוחם וגם חלק מהנהלת הפלוגה - אני לא מרגיש שאני "מעביר שלוש שנים", אלא אני פועל בהם מטמיע בצבא את מי שאני ונותן לזה להשפיע על האחרים. חייבים, אחרת במשך שלוש שנים הייתי משתגע.

יש לי למה לקום בבוקר.

בדצמבר אנחנו אמורים לעבוד דירה מהבית שהיה לי יותר מבית במשך ה-18 שנים האחרונות, כלומר, אנחנו בטוח נעבור.

זה קשה לי לחשוב שכל מה שהכרתי ישתנה - אולי בזה נשארתי קצת ילד, לא מוכן לשינויים דרמטיים כאלה אבל מצד שני אני תופס את עצמי בידיים ונותן לעצמי כמה סטירות - מזכיר לעצמי לחזור לאדמה.

"יש רצוי ויש מצוי" אמא נהגה לומר לי תמיד. ככל שאני מתבגר וגדל ומתפתח ולומד אני מבין את המושג הזה ואת השפעתו על החיים שלי. חייבים לקחת הכל בפרופורציה. חייבים.

אז אני לוקח פרופורציה ומודד אותה ביחס לחיים שלי, יש דמיון אבל הם לא חופפים.

אם היתה לי האפשרות להחזיר את הגלגל אחורה ולשנות את הדברים המטומטמים שעשיתי , את ההתנהגויות הילדותיות שלי ואת הפעמים בהם פגעתי באנשים שקרובים לי, הייתי עושה זאת ללא מצמוץ. אבל יש רצוי ויש מצוי.

עד שאני אמציא מכונת זמן, אני מתמודד עם המצבים אליהם נקלעתי ומנסה לשנות. טעיתי - אני אתמודד.

אתמול בוודאי נתקלו אנשים בכותרת שנפצעו חיילים בבסיס נחל עוז שבדרום, יש לי כמה אנשים שאני מכיר שם.

אני דואג לשלומם ומקווה שהכל בסדר.

תוכניות להמשך השהות בבית -

1. להמשיך לארוז

2. למיין בגדים (מה לזרוק ומה להשאיר)

3. טיול בירושלים

4. לשתות (חייב משהו קצת שפוי)

5. להנות כמה שאפשר. (הכל בפרופורציה)

לסיום -

הג'ירפות / חייב לשכב

אני לא רואה סיבה
אני לא רואה סיבה
לקום בשביל מה

אני לא רואה סיבה
לקום בשביל מה
חייב לצאת
חייב לשפר את מידותי

לא רואה סיבה
אני לא רואה סיבה
לקום בשביל מה

אני לא רואה סיבה
לקום בשביל מה
חייב לצאת
חייב לשפר את מידותי

אני לא רואה סיבה
לקום בשביל מה
חייב לצאת
חייב לצאת

חייב לשכב עם כל דבר שזז
יותר מהר
יותר מהר
חייב לשכב עם כל דבר שזז
יותר מהר
יותר מהר ממני
חייב לשכב עם כל דבר שזז
יותר מהר