בסבבה, כמו הליקופטר

תאילנד הייתה טובה אליי,

בייחוד כל הבחורות המלוכסנות עם הזין

אבל אני, אני רציתי משהו אחר,

שונה,

אני רציתי לשרוף את בית-הספר הישן

זו הייתה שעת לילה מאוחרת,

הייתי ליד בית-הספר הישן

לא באמת רציתי לשרוף אותו,

אבל חשבתי שזה יכול להיות נחמד

ישבתי בחצר על סיגריה, והקשבתי לנגינת הירח

אורות הבתים הרחוקים מצמצו אליי,

בישולים, טלוויזיה, מקלחות, וסטיות מיניות

חשבתי שלא טוב היות אדם לבדו,

וזה נחמד כשיש לו חבר

הלכתי הוזה וצולע אל שער בית-הספר,

רציתי לצאת ממנו, ולבקר את חברי הטוב

חברי הטוב הוא באמת חבר טוב,

למרות שאני מטורף, הוא אוהב אותי,

ושומר עליי

בשער הברזל של בית-הספר נכנס איש גדול,

עם כלב גדול

גם כלב יכול להיות חבר טוב לאיש בודד, חשבתי

הכלב נבח אליי, אבל אני לא פחדתי,

זה היה דווקא חמוד, למרות שהוא היה כלב גדול

בתגובה האיש הגדול היכה אותו חזק -שוט- ברצועה,

הכלב *צרח*

הדבר הכי נורא שבן-אדם יכול לשמוע,

זו צרחה של כלב

היא קרעה לי את כל הפ'נוכו של הלב

החבר שלו מרביץ לו... הוא מרביץ לחבר שלו...

התקרבתי אל האיש הגדול, ולחשתי לו באוזן -

"שכחת משהו," ושמתי לו סכין בלב

הוא צרח כאילו שחטתי אותו,

הלוואי והייתי שוחט אותו, אבל רק שמתי לו סכין בלב

הלכתי משם.