בסבבה, כמו הליקופטר

היא הלכה יותר מדי לאן שהיא הולכת, אבל אני לא הסכמתי שהיא תלך. בגלל זה היא כעסה מאוד, ושברה צלחת, ושברה כוס, ושברה תמונה, ושברה לי את הצורה. אני יצאתי מדמם מהבית ונדדתי ברחובות, ואנשים שאלו מה קרה לך, מה קרה, ואני אמרתי שנשברה לי הצלחת, ונשברה לי הכוס, ונשברה לי התמונה, ונשברה לי הצורה. אז הם הפנו אותי לתחנת המשטרה להגיש תלונה. ישבתי עם השוטרת הטובה ושטחתי לפניה את כאבי וצערי, מה קרה, היא שאלה. נשברה לי הצלחת, ונשברה לי הכוס, ונשברה לי התמונה, ונשברה לי הצורה. היא אמרה שהיא תתפוס את האשמים, ואני אמרתי שיש רק אשמה אחת. יצאתי מתחנת המשטרה והלכתי בשלג עשר קילומטר לבית זה שלי, וראיתי פתק על הדלת, "בן-זונה, עצרו אותי, בגלל ששברתי לך את הצלחת, ושברתי לך את הכוס, ושברתי לך את התמונה, ושברתי לך את הצורה." נכנסתי לבית, והכול היה אותו הדבר, חוץ ממנה שלא הייתה שם, כי עצרו אותה בגלל ששברה לי את הצלחת, ושברה לי את הכוס, ושברה לי את התמונה, ושברה לי את הצורה. עשיתי מקלחת חמה ונכנסתי למיטה בין כל השמיכות, וחלמתי ששברו לי את הצלחת, וששברו לי את הכוס, וששברו לי את התמונה, וששברו לי את הצורה. כשהתעוררתי חשבתי שזו הייתה תמונה יפה, וחבל שהיא נשברה.