בסבבה, כמו הליקופטר

כן, אנחנו בני-זונות לתפארת

יש לנו את כל הסיבות לשבת באמבטיה של ריבת חלב,

ולצבוע את הפנים באבקת סוכר

העורמה מתחפשת ומשתמשת בעצמה לטוב,

והיא עצמה לא מאמינה על השינוי,

ועוד יש צחוק של ציניות ניתז משיניה,

אבל היא אומרת שהיא לא יודעת למה היא עושה את זה

"כנראה זה הדבר הנכון... שיהיה,"

והיום עצוב, אבל זו לא אשמת אף-אחד

מי שלא הייתה לו זכות ומצא את הפתח לחכמה,

זה ניטל ממנו מיד, לפני שיחשוב להיות לא חייל טוב

"אבל אתה יודע שהיינו רק לטובתך"

מה כבר אפשר לדעת, באמת

אולי זה נכון, אולי לא,

ואם כן או לא, איך אתם יודעים

אלים מטעם עצמם מסתובבים בחולצות מכופתרות

אני מתנשם בכבדות,

ברור שאין לי יותר מדי על מה לחשוב, וב-מה להתעסק,

כי הורידו את זה מעל צווארי, ועשו אותי ציפור

אני לא רואה אותך בעיניים,

וגם אם אני רואה, אני לא מבין

אבל אתה יודע וגם אני שאני עף גבוה בהרבה מעליך,

כי אני קל-קל-קל

לא יודע לפתור תשבץ, גרוע עד בזיון במתמטיקה,

אני לא יודע איך עובד שלט הטלוויזיה,

אין לי תובנות עמוקות והארות כלשהן מאמנות

תן לי דף נייר ועיפרון, ואצייר לך בית,

עם גג משולש וארובה

מי יודע אחרת

אכתוב בצד שמי "גן חווה".