בסבבה, כמו הליקופטר

ראיתי מכונית יפה, פרארי פתוחה אדומה, הגג שלה היה סגור, היה לה מנעול, פתחתי את המנעול ועשיתי קסם שהמנוע יניע והמכונית הייתה שלי. פתחתי את הגג והעו"ד שלי נכנס. "כל הכבוד לך. בתור העו"ד שלך אני מייעץ לך לעוף עם המכונית במהירות בטרם מישהו לא רצוי ישים לב שעשינו משהו לא חוקי," "אמת דיברת," אמרתי לו, ונתתי גז, והסתובבנו בעיר התחתית לחפש הרואין, קוק וגראס. מילאנו את את המטען בחומרים, ונכנסנו לחנות בגדים, החלפנו בגדים בתאי המדידות, קילפנו את התוויות, ויצאנו עם בגדים חדשים שאיש לא ידע שלקחנו מכאן. היו לנו חולצות פרחוניות דקות, ומכנסיים רכים מבד אוורירי, את הנעליים השארנו, כי נעליים לא מחליפים. "בתור העו"ד שלך אני מייעץ לך לקנות אספקה נוזלית," הוא אמר, ומילאנו את האוטו בוויסקי, ארגזים של אקסל, בירות תוצרת חוץ, ובקבוקים של מיץ תפוזים בשביל ויטמין סי. "אנחנו מוכנים?" שאלתי אותו. "בתור העו"ד דין שלך, אני מייעץ לך לצאת אל הדרך, ולהתמסטל מ-פה ועד אילת, רק קודם תקנה את רגאייסטן," קנינו את רגאייסטן בחנות מוזיקה קטנה, התנענו את האוטו, והדלקנו את הדיסק. הדיסק הזה אמור להתנגן כל היום עד הערב כשנגיע לאילת, שמחים ומסטולים, מתמסטלים כל הדרך, ונהנים מנסיעה איכותית בפרארי פתוחה אדומה.