RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2017
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | 28 | 29 | 30 | 31 | | | |
| 5/2017
KLF
למה שאני אכתוב לכם סיפור? הרי אתם לא מאשרים, לפחות לא בוער לכם לאשר. ואתם גם לא קוראים, לפחות לא בוער לכם לקרוא. אז אני לא אכתוב סיפור, אני פשוט אשב פה עם שתי החברות המהממות שלי, אשתה אקסל ואכתוב שירי שטות. כן, לא ידעתם שיש לי שתי חברות, נכון? אחת רוסייה יפה שלא מדברת הרבה, קצת משוגעת, קצת נבונה, ועם הרבה הפרעות נפשיות, אבל אני אוהב אותה מאוד. השנייה יפה מאוד גם כן, נבונה גם כן, חובבת סקס וחובבת אותי, וקצת מדברת לפעמים, יש לה הרבה מה להגיד, ואני אוהב גם אותה מאוד. אני הולך בצעדים אטיים למטבח, מוזג לי קפה, (איחס), או אקסל, (טעים), וכותב להן מכתבים מהשקיעה עד הזריחה. שמתם לב שמי שטיפש קורא לאחרים טיפשים? ומי שמכוער קורא לאחרים מכוערים? ומי שמשוגע קורא לאחרים משוגעים? זה משעשע באיזה אופן, אבל לפחות עכשיו אני יודע לזהות מי טיפש, מי מכוער, ומי משוגע. אני צריך מקלחת, אבל אני לא התקלח, למרות ששיער הראש הארוך שלי זקוק להשקייה. נגמר לי נייר הטואלט באמצע החירבון, כלומר באמצע הניגוב, אז הלכתי עם תחת מלא חרא למרפסת לחפש נייר טואלט. ואנשים ראו אותי דרך החלון, אבל לא אכפת לי. הם גם צחקו עליי, אבל לא אכפת לי. הם גם הריחו, וזה אכפת לי מאוד, זה טוב מאוד, שייחנקו מהריח. חזרתי לשירותים עם גליל נייר טואלט, וניגבתי את השוקולד. אני חושב אני אפתח מפעל לייצור שוקולד באופן סיטונאי, מה אתם אומרים? אולי אני אתרחב גם ללימונדה ולריבה ולדייסה ומיני דברים מגעילים ודוחים, מה אתם אומרים? אתם איתי? אתם כאן? זה כאילו אני יושב מול המחשב, עם אקסל ומוזיקה, ומדבר על החירבונים שלי ועל ההפרשות שלי, נכון? זה רק נראה ככה, אבל זה לא נכון. למה אתם חושבים שזה נכון, אתם משוגעים? אתם משוגעים כמו ליצן שהתחלק על השכל וחושב שהבדיחות שלו צופנות סודות קמאיים ושהן רציניות כמו התקף לב. אבל אני מזדיין בשקט, בשקט אני מזדיין, מזדיין אני בשקט, אף-אחד לא שומע אותי מזדיין, אני עושה את זה בשושו. ככה לפחות אני לא גומר מהר, ומאריך את התענוג המיני כמה שאני רוצה. אבל יש לי אקסל, למה אני לא אשתה ממנו? אז אני אשתה. רק רגע. כן, הרגע שתיתי, ואתם כנראה לא, אבל לא נורא, לא לכל אחד יש אומץ ותעוזת לב להתגבר על הפחדים שמשתילים בנו, ופשוט לשתות אקסל. כאילו, אם הייתי מקשיב לכל נותני העצות למיניהם, מה היה נשאר ממני? כלום. כל אחד חושב שהוא חכם. אבל האמת היא ש-רק אני חכם. לא, נורא, יום יבוא ותכירו בחכמתי הרבה, בינתיים אתם מזלזלים, אבל זה בסדר, הרי גם בי זלזלו, ותראו עכשיו איך כולם חושבים שאני חכם. אתם לא תזהו אגדה חיה (כמוני) גם אם היא תעמוד לכם מול הפנים ותנפנף בדגל אדום. אבל עכשיו אני צריך לעשות משהו אחר, אני צריך ללכת ולצפות בכל אותם אנשים שבאים והולכים, לחייך אליהם, ולנפנף בדגל אדום. כמו שאמר קישקה בלבוסטה - "זה לא היין שמשכר אותך, זה אתה שמשכר את היין." ואם הוא אמר, הוא יודע.
| |
|  כינוי:
עמוד 88 בן: 8 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
