בסבבה, כמו הליקופטר

כל יום כמו מטוטלת,

עולה יורד הלוך חזור קדימה אחורה

כי יש לך יום בו דבר לא קורה,

ואתה מבין שדבר לא קורה בשום-מקום

גם אם משהו קורה, הוא לא קורה,

לפחות לא מבחינתך

אז אתה אומר - איזה יום נפלא,

הכול מציאות מדומה,

דבר לא קורה, והעולם מדעי,

והדת היא הוראות שימוש

כל החיים אתה מנסה להבין את החיים,

וכשאתה מבין אתה מוצא את עצמך אוחז ביד גחל פחם קר

יופי שאתה יודע, כולם רוצים עכשיו לשמוע,

למה?

זה לא נתן לך כלום, זה לא ייתן להם,

ליישר את כל הדיונות ולנדוד במרחבים של חול

עם תוף דרבוקה קטן מתחת ליד,

ויד אחרת שמתופפת ומתופפת לפי קצב הצעדים,

אתה הולך

"אין לאן ללכת, אין ואין"

הולכים במעגלים, הולכים - הולכים.