בסבבה, כמו הליקופטר

בארץ הרחובות הריקים,

אנשים הולכים שותקים,

ממלמלים שירים עתיקים,

של עולם שיבוא אולי

בכבישים הריקים לא זורמים שלטים,

ולא מכוניות ולא עגלות

ילדים יחפים מנגנים במקל בסורגי גדרות,

מחרידים את דממת העיר הנצורה

אנשים שותים המים

ויש להם שני רגליים

הם הולכים אחד ושתיים,

לעשות את מה שעשו תמיד.