בסבבה, כמו הליקופטר

איזה יום היום שככה נראים השמיים

אותו ערפל לבן על שמיים עכורים

אותו עשן בתי החרושת והמכוניות המהירות

אי-אפשר לחצות את הכביש מבלי להידרס

היא שואלת אם זה טוב שאני חי

זה לא רע, אני אומר

היא מתקשטת בתכשיטים ומורחת אודם

"קניתי לך נשיקה, היא על השולחן במטבח"

אנשים שואלים אותי איך זה להיות אני,

ואני שואל אותם איך זה להיות הם

ואנחנו עומדים כמו שני זרים זה מול זה,

לאף-אחד אין מושג מה המניעים של השני

היא אומרת שהיא רחצה במים הרטובים,

וחפפה את השיער עם השמפו החדש של...

בחנות שמול ה... יש מבצע על ה...

ואם קונים חמישה במאה שקל,

מקבלים בחינם

את יודעת שאת נראית נפלא, אני אומר לה,

והראש והלב והנשמה שלך חשוב מ-כל יופי

היא אוספת את הדברים שלה ויוצאת לעולם הגדול

אני לא מבין מה אפשר למצוא שם שאי-אפשר למצוא כאן

השעון מנגן את הזמן, וזה בסדר גמור

כל יום הוא שעה, וכל שנה היא חודש

גם כשאנחנו מקבלים את מה שאנחנו רוצים - יש לנו טענות

חוסר סיפוק הוא נתון קבוע, במיוחד אצל נשים.