בסבבה, כמו הליקופטר

אני ישן שנת מלאכים,

כשהשדים המפלצות בי נוגסים

אני לא שולף חרבות... עדיין

פשוט תוהה לאיזה עומקים של פיגור הם יגיעו

יש לי למשל עכשיו על הסקאלה,

את תחנת הרדיו השנואה עליי ביותר

אני מתעב כל שיר וכל שדרן,

ובלבי לא מפסיק לקלל

אבל זה מפרה לראות ילד מפגר,

ממציא אידיאולוגיות דמיוניות, ועוד נותן להן סיבות,

דימיוניות גם כן

אבל אני לא שונא אותם,

זה עולם של מפלצות, ואין מה לעשות

אנשים נדחפים על-ידי דברים שכלל לא קשורים לנושא

יש מציאות אלטרנטיבית ששולטת במוח

אז תלעגו לי, תנו לי להתרגז,

אני נהנה מ-כל רגע להיות הכבשה השחורה

אבל לא אני הצבוע, אלא אתם,

שמוכנים לגדף ולקלל ולהקניט בשביל להגן על סיר הבשר שלכם

אבל תכלס אין לכם כלום,

בראש

ומכונית יקרה ובית יפה לא יכניסו שכל לראש הנבוב שלכם

לא כולם טיפשים - אבל כולם צבועים,

מתנהגים לפי קודים מסוימים,

פוחדים לצאת מהעדר - כי יש להם הרבה להפסיד

לי אין דבר אחד קטן להפסיד,

אפילו אני לא פוחד לאבד את חיי

אז כן, אני מוכן לשמוע את הגידופים שלכם,

ואני לא אשתיק אתכם,

ואני אאזין במלוא תשומת הלב,

כדי שתעזרו לי לתדלק את השנאה שלי אליכם.