בסבבה, כמו הליקופטר

כמו שהיא אמרה - אני הולכת ממך. היא אמרה את זה בהקלה, כאילו היא משתחררת ממני לחופשי, כאילו הייתי לה למעמסה. אבל זה בסדר, אני אומר, שתלך, אם זה עושה לה טוב. אם יש מישהי אחרת ש-כן טוב לה איתי, אני אמצא אותה והיא תמצא אותי, והכול יהיה סבבה, היא לא האישה היחידה ביקום. לא. 

ישבתי פיניתי את שולחן הכתיבה שלי מ-כל הניירות והרישומים הישנים, יש לי זמן לכתוב מה אני באמת רוצה. כבר שכחתי ממנה, ואני לא מתגעגע, אבל היא כמו ילדה קטנה מחכה לי מ-עבר לפינה, כדי לראות אותי סובל ומתייסר, ומתחנן שהיא תחזור או משהו. היא זו שלא משחררת, למרות שהיא הכריזה שהיא רוצה להשתחרר. היא רוצה טפיחה על האגו, "כמה רע לו בלעדיי, כמה הוא מתגעגע," כאילו יש בה משהו שאין בנשים אחרות. אני בכלל לא מתייחס, "מה הוא אומר עליי?" היא שואלת חברות וחברים שלי, "לא מדבר עלייך, לא אכפת לו," וכואב לה, למה? היא רצתה להשתחרר, אבל היא רוצה להרגיש מיוחדת כאילו איבדתי משהו יקר, כאילו היא יקרה.

עכשיו היא מתקשרת, "איך אתה מסתדר?" אני מסתדר מצוין, אני אומר לה, כמו שהסתדרתי מצוין כל הזמן. 

אני לא מוצא דרך להיות

הפה שלי פעור

אני אשתה כל מה שתביאי לי,

שיש בו אהבה

הלב שלי כמו באר ללא תחתית,

לא יכול למלא אותה, מנסה

יונק את המים מהאדמה והאוויר

לא יודע מה קרה לי,

שאני ככה אוהב

והכול כמו רוחות בתוך הראש שלי,

של רגש וכמיהה, לאהבה

אני זוחל כמו תולעת לרגלייך,

מבקש טיפ-טיפת טיפונת של תשומת לב

את יכולה להרים אותי לגבהים,

כשם שאת יכולה לרוקן אותי מחיים

אני כואב את צלקת האהבה המדממת על לבי

אין אדמה יציבה

הכול נע כמו על גונדולה,

אני נשבר לרסיסים.

איזה יום היום שככה זה קורה,

שהוא מתעלף, שהוא מחרטט לך,

מילים של אהבה

האם זו תקופה רומנטית שנפלה עליו,

או בדידות של אדם מלא אהבה

או שזו מן סימפטיה לרגשות רומנטיים,

או אהוב ללא אהובה

הוא משוטט ברחובות ומחפש את האהובה שלו אפילו ברחובות,

בכל פרצוף שהוא יכול למצוא,

אולי תקחי אותי תהפכי אותי שלך

אולי תהיי שלי ונגיד זה לזו מילים חמודות

את יודעת שהעולם מלא בבנים ובנות,

ואהבה היא חלק שמשלים את הלבבות השבורים

את יודעת שכולם וכולן אהבו,

ואף נפלו על חרב ורעל למען האהבה הזאת

את מכירה אותי מלפני ולפנים,

האוהב המיוסר, המשורר המלקט רגשות ברוח

אני כאן כמו שאת רואה וגם את,

דספרדו של אהבה, אעשה למענך הכול

איזו אישה נבונה לא תרצה בזה

אני מגיש לך פרח, אני מגיש את לבי,

על מגש מלא דם מייסורי אהבתי

לאן את הולכת בעיר הצמאה הזו, הריקה מאהבה,

לאן יש לך ללכת מאהבה כנה.

יופיה כמו אבן חוף חלקה,

שהמים ריככו,

בגאות ושפל

ומעל הירח מכשף את קצף הגלים,

ועננים נסוגים מחוף,

כשהמלאות גוברת כמו אבקני פרח,

כמו גרעיני פירות

הרוח נשברת לתוך סדקי התודעה,

נושבת וחורצת חריצים

ואני - מי אני, מה אני,

ללא סם הגלולה שלי,

ללא אהובת לבי,

ללא עצם הוויתי,

הנסוג, הפורץ,

המשאיר בורות ריקים,

המציף במים קניונים

זה תעתוע של חיים בחלום,

בו דבר לא קורה באמת

שנינו פרחים מסטולים,

מתנדנדים על צלע הר,

ברוחות הגשם

מייחלים למים, נרטבים, מוצפים,

עד רוויה מלאה. 

בוא כמו שאתה,

תוריד נעליים, תקפוץ על המיטה

נראה ביחד כדורגל וסרטים מצוירים

נאכל הרבה מאנצ'יס ובוטנים

ואל תדבר איתי על האישה האחרת,

שהשארת בבית לטפל בילדים, ולחכות

גם אני מחכה לך כל יום שעות

אם יש סוד בחיים - אני אגלה לך אותו

אתה זוכר את שנות התשעים...?

תמיד כשנשרפתי בשמש כשהערמתי שעורה בשדות חשבתי עליך

כי למה בכלל היה כל הסבל וההיסטוריה של המין האנושי שלי?

כשהיא מתופפת עם אצבעות חטובות בקצה השולחן,

ומסתכלת בי-בך כאילו יש על מה לדבר

היא כמו הפכה גבר,

רוצה לקחת אותך לטיול במכונית בכל הארץ,

מוטלים זולים ומזללות דרכים,

ולעשות את הצרכים לצד הדרך,

לצחוק מהעקיצות של היתושים,

ולהגיד למה לא לקחתם כדורי לעיסה נגד צרבת,

והשלשול הזה פשוט הורג אותה

ואתה תצחק, והיא ידעה שתצחק,

הרי לכן בחרה בך,

ואתם תעשו סקס במושב האחורי בתוך השדה,

ואיזה שפן ירחרח סביב המכונית

"קח גזר, חמודי, אתה רעב?" היא תגיד,

ותאכיל אותו כמו תינוק, והוא יברח,

"למה הוא בורח?" היא תגיד באכזבה כמו ילדה קטנה

"מה אתה צוחק, הוא היה חמוד."

>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

אני יכולה להרוות צימאון מים מימיי ביבי שופכין

אלף הבדלות מהאשכים של החבר שלי הכושי עם הזין הגדול

אני אוהבת למצוץ עוגת קרם שוקולד ייחודית מהמטבח של סיגל

אני אוהבת את האין אונים בהן מסודרות התחתוניות על מדפים

אני משחרת לטרף בין שירת סירנה לנעימת עוגב,

על גופו החסון של החבר הכושי שלי עם הזין הגדול

אני מנקבת חור באוזן לתלות שם את כל חטאיי כמו צלצלות חרוזים

אני משחררת את יגוני ש-ישוט על פני מים סוערים בדרך אל פורקני

אני מדכדכת את מה מי שבא אליי חוץ מאת החבר שלי הכושי עם הזין הגדול

אני מסתדרת מצוין, תודה לך, אין צורך בעזרה,

יש לי את הכלי של החבר שלי הכושי עם הזין הגדול

אני משחררת אותך מעולי, אני משחררת אותך מראשי,

אני משחררת אותך מתאוותי, אני משחררת אותך מתשוקתי

אני עושה אותך כלי לשחרור לחצים, כשאני לבד בלי החבר שלי הכושי עם הזין הגדול.

אתה מדבר עמוק וזה בסדר גמור מצדי

תחדור אליי עמוק-עמוק ללב

תחדור אליי לתחתונים, תמחץ לי את השדיים,

אני אוהבת זין שלך, איש שלי כושי גדול

אתה שולף אותו כמו אקדח, ואני מוצצת את הקנה,

תפלוט את כל הכדורים לתוך הפה שלי,

תפוצץ לי את המוח

אתה גורם לי לחשוב שאני נועדתי רק לרגע הזה,

בו אני משופדת עד הצוואר על הזין הגדול האדיר החזק הקשה שלך

אני מסכימה לכל מעשה נבלה שהיה או יהיה,

בתנאי שתיקח אותי בכלי תאוותך

תפמפם אותי כמו שוופס שמייחל להתפקע

תגרום לרגליי להשתולל בחוסר-אונים מטריף ממה שתקוע ביניהן

אני תולעת מול עדשת המיקרוסקופ שלך,

אני ג'וק לכוד בין צבתות פינצטה

אני נושכת את תחתוניי הרטובות ממיציי כשאגני מרטיב את כל המיטה

אני מרגישה כל נים תאווה מבקע בתוכי כמו להשחית תמימותי.