בסבבה, כמו הליקופטר

אני קם מהאפר ומהאדמה

להגיד לך שאני אוהב אותך

את כל מה שאני מחפש באישה

המסע שלי הוא לא המסע שלך,

אבל הוא יכול להיות

כשאני נוטע יתד באדמה,

ומקים את האוהל הראשון שמצל על אדם

את באת מארצות הקור,

להבעיר את לבי ולחמם את נפשי

להדליק אלפי-מיליוני אורות בראשי

להחזיר אותי מארצות הכפור שבלבי,

אל האור והאהבה היפה והחמה.

זו ארוחה פשוטה, יש מי שיגיד

זו בכלל לא ארוחה, יש מי שיגיד

בוקר, הבן-אדם התעורר רעב,

התגלח, הסתפר, והכול אגב בעצמו

המעדן קרץ לו מהמקרר, אבל הוא ידע שזה תוצאה של רעב,

והמעדן לא ישביע את רעבונו

עשה מעשה -

פתח סלט שהיה במקרר, קילף מכסה שמנת,

הכניס גבינה צהובה ללחם (שלוש פרוסות), ואכל

שבע הבן-אדם, יש שיגידו מילא את עצמו,

יש שיגידו הכניס משהו לבטן

וביום כזה קר הוא חוסך הסקה, טוב או רע

אמר לי "אל תקנה לי פיצה, היא עושה לי לא טוב"

יצאתי לסיור בדרכים, הוא נשאר עם המילים

מוזיקה יוונית מתנגנת.

משעמם ביינות להרים חשוכים

החושך נמזג לחדר כמו יין לתוך ספל עדין

קרירות מסוימת קושרת את השרירים ברגליים,

כמו ברד בתוך הוורידים, כמו טיפות קפואות בתוך העורקים

הילד היה לו משעמם, והוא שיחק בלגו

הייתה לו ילדות נוראה, והיא עדיין לא נגמרה

מתעסק עם הבובה, שוזר לה את השיער האדום

היא החברה הכי טובה שלו, וגם החברה הכי טובה שלי

יש לה יהלום על האצבע, ושרשרת כסף עם אבנים טובות

רכבת בגרב ונעלי עקבים גבוהים מאוד

יש לה ריח של קוס חם מ-כל הגוף

כשהיא נקשרת, עם התחת מורם באוויר,

מוכן לחדירה עמוקה, לאורגזמה בשלה

כשהיא מתפתלת ונושכת את האצבעות

כשבא לה לצרוח, כשבא לה לבכות

היא ילדה טובה מבית טוב, בית חם,

עם הרבה קוסקוס, ג'חנון וקובה.

אין לי שום אחיזה במציאות,

יש שיגידו מצב חולף,

יש שיגידו יותר מדי שעות שינה

אבל באמת מה הכי טוב בעולם,

מאשר לישון כמה שעות,

בין קימה לשירותים ושתייה משקה קר,

ואולי איזה כריך כדי שהשינה תהיה טובה

עדיף גבינה ושוקו

כי מה יש לך להציע, ומה לך יש,

הכול הבטחות עוד מיום שעמדתי על רגליי שלא מתממשות

כי בעולם הזה פראיירים נשארים בחיים,

ואנשים שלא מקבלים את משחק החיים - נדחים,

משאירים אותם לבד בדירה קטנה ומלוכלכת,

בלי לתת להם מודעות לגבי הזכויות שלהם,

והאנשים הממש דואגים לא שמים זין,

אז למה שהאיש הזה ישים זין?

הם עסוקים הרבה בלראות טלוויזיה, חשוב מאוד

>>>>>

לא, אין ציפיות ואין עוד תקוות,

וכל ההבטחות לא שוות

וכל פעולות השיקום למיניהן הן לתועלת של החברה,

ולא הפרט - שנרמס

אז למה שהוא ישחק איתכם אם המשחק מכור?

אין שום סיכוי לנצח את האגו הקפיטליסטי,

והפגנות הכוח של המושכים בחוטים

נשאר רק לישון עד שמתים

ובין לבין לכתוב שיר מחאה קטן.

שתיתי פאנטה, שזה צהוב מאוד

נדמה יש רגע של שכל ושפיות לפעמים

אני מדליק טלוויזיה ורואה אותי מקריא שירה

כל זה בין הסטלונים, השווצנגרים,

הסטיבנים סיגלים וה-וואן דאמים

אמרתי לו תשב, תשתה את הפאנטה שלך,

תרגיש חופשי

הוא אמר שזה קשה כשעכבישים יוצאים לו מהעיניים

מתעורר בשתיים וחצי בלילה ואין מה לעשות,

שותה קפה, מדליק מחשב, מנגן מוזיקה

את פחיות השתייה הריקות קוברים שורות-שורות

אוכל שנזרק פה - נאכל שם,

אבל כל הקוסיות אוהבות תחתונים חדשים

אולי בגלל שאין עוד מישהו שהפשיט אותם.

אני אוהב להגיד שלום,

למי שאומר לי שלום,

ולא להתראות,

ומברך אותי בברכת שלומות,

ורוצה רק בטובתי כאדם,

ומעוניין לתת ולא לקבל,

ומלא הכרת תודה לקדוש ברוך הוא על חייו,

ומודה תמיד ומבין שהכול לטובה

כשאני יושב עם עצמי, ושומע קולות מהדירה הסמוכה,

כאילו הם קורים בדירה שלי,

אני שואל מי בא לבקר, ולא אמר לי.