בסבבה, כמו הליקופטר

טוב, נמאס לי מהג'וקר הזה,

כל היום מסניף ומזיין,

גם אני רוצה

הגעתי למצב של פשיטת רגל.

טוב, האמת שנמאס לי מהג'וקר הזה,

כל הזמן אני רוצה לרקוד עם הארלי קווין שלי,

ואיפה היא עכשיו?

בזמנים כאלה השמש עולה ויורדת,

ונדמה שדבר לא משנה

גם שוטים הם בני-אדם,

גם אני יודע ולא יודע

כי כשהיה לו את האומץ,

להסתכל לי בעיניים ולקרוא לי מריונטה,

ידעתי שהוא צודק, אבל כעסתי בכל זאת,

כי הוא התכוון למריונטה, אבל אמר "חיה"

לא נולד הבן-אדם שיקרא לי חיה,

ויישאר בחיים

טוב, בעצם הוא נולד,

והוא עדיין קיים,

ולא משנה לי, אבל זה היה מעצבן,

למרות שידעתי שזו אמת

אבל למה הוא אמר "חיה",

ולא "מריונטה"?

הוא לא יודע מה זו מריונטה?

הרי זו מילה קולעת יותר.

טוב, האמת שנמאס לי מהג'וקר הזה בינתיים,

אני חושב שאני אריח את הרגליים שלי,

לזכור מאיפה באתי ואיפה אני עומד

העולם מסתובב ולי לא אכפת,

אין סיבה לחיות, אין סיבה למות

אבל אם כבר אני חי, אז למה לא,

נעביר אותה, גם ככה נגיע לאן שנגיע, למה למהר

אבל זו עם התחת הגדול הדשן,

רוצה שאדחוף לה את כל היד לתחת

וזו עם התחת האתלטי העשוי פלדה,

רוצה לשבת לי על הפנים, או משהו כזה

כולן סוטות!

אני לוקח את זקפתי שמתעוררת בלי קשר אליי,

ומרגיע את יצריי במקום אחר

לפעמים משפשף, לפעמים מתחכך,

לפעמים אפילו לא גומר

כן, בטח אני נראה סקסי מאוד בעיניים נשיות סטרייטיות,

אבל אני כלפיי עצמי לא מרגיש ככה,

לא תמיד

כמו שאישה סטרייטית לא מרגישה כלפי עצמה,

רוב הפעמים

לקחתי את המוזיקה שלי ואת הבלו שלי,

(לא היה אקסל),

לקחתי אותם להתבודד עם סיגריה מול החלון,

לנשום אוויר,

אבל השמש חמה והיא גם שם,

ויש לי פרנויות, אני חושב שמקללים אותי כל הזמן.

הייתה לי ילדה יפה כשהיא נולדה

תלתלים חומים עשירים, ועיניים חומות עמוקות

אבל היא הלכה לבלי שוב,

בתוך הערפל שיצר מוחי

היא הייתה ילדה מתוקה, כשאני הייתי ילד,

אבל אני לא זוכר את שמה

כעת היא אישה גדולה ועסוקה,

ילדים עד הצוואר ובעל משועמם

היא אמרה שאני מוכר לה מאיפה שהוא,

חייכתי ואמרתי שהייתה תמונה שלי בעיתון,

לצידו של טראמפ

היא צחקה

אבל אתה באמת מוכר לי...

בטח מהשכונה

כן, כנראה

ילדה יפה עם תפוח ותפוז,

עם ממתקים ארוכים כאלו,

עם שקית מיץ קפוא

אולי שיחקנו ביחד כשהיינו קטנים...

שתקתי. אולי. ילדים משחקים יחד כל הזמן,

כלומר שיחקו.

<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< >>>>>>>>>>>>>>>>> >>>>>>>>>>>>>>>>>

יש סדרה חדשה בטלוויזיה

אני צופה בה בקביעות

היא מדברת על החיים מחוץ ליבשת

על מקום רחוק-רחוק וקסום,

בשם - אמריקה

היא אומרת שיש שם צורות חיים אקזוטיות ביותר,

וכדאי להגיע לשם בספינות,

לחקור את המקום,

ואף להתיישב שם

זו יכולה להיות קרן אור בחשכה

האפשרות לצאת מהייאוש ביבשת הזאת,

ופשוט להתחיל מהתחלה,

כמו אמריקאי אמתי,

שעוד לא גילה את טעם המילק-שייק,

או את החדווה שבאורגיה המונית

לשם נשואות עיניי,

מעבר לאוקיינוס האטלנטי,

אל מקום לא נודע,

בו אקים ערים בשמות משונים,

ואזנח את חיי הישנים,

העלובים,

בשביל עתיד טוב יותר,

לילדיי וילדיי ילדיי,

וילדיהם.

מתמטיקה זאת יצירת מופת מתמטית,

לאנשים מתמטיים,

שאוהבים יצירות מופת מתמטיות

לכן ובהתאם לזאת,

אני מכריז על שביתה כללית במשק

למה? ככה

כי אני משועמם,

ולא יזיק קצת אקשן

כמובן שאני אגיד שזה בגלל שהמשק נפגע,

ובלה-בלה-בלה,

אבל זה סתם כי משעמם לי,

אין משהו מעניין בטלוויזיה

יש יצורים שכותבים שירים,

ויש יצורים ששרים אותם,

כמו שיש יצורים שמקשיבים לשירים,

ומאוד מתמוגגים,

ובלה-בלה-בלה

אבל הדבר האמתי זה הכלום הגדול,

שחולש על הכול,

ואין לו סוף והתחלה,

ולא אמצע,

כי הוא מוחלט וסופי ונורא,

בנצחיותו

בן אנחנו שוחים מ-ממתק ל-ממתק

מתקווה לתקווה

מ-אושר ל-אושר

שלא מקיים את הבטחתו.