בסבבה, כמו הליקופטר

יש שתיקה בבית, כשהאנשים שחיים בו בוגדים בעקרונות שלהם

אבל יש לחם, יש גבינה, יש בשר וקטשופ,

יש קוסיות חשופות רגליים שקורעות לעצמן את קרום הבתולין על מגרש הטניס

יש אנשים עם מכוניות מפוארות חדשות,

שלא יזרקו חמש שקל להומלס, ולא יגשו לאדם ששוכב חסר הכרה על המדרכה

יש אנשים ש-כל מה שמעניין אותם זה להשחיל את הזין שלהם לתוך איזה קוסית,

והם חושבים שהם גברים לעניין כי יש להם כסף, שרירים ודעה פוליטית

סוחבים את הילדים שלהם כמו שקי קמח,

כשהילד הקטנטן שלהם בוכה, הם צועקים עליו

אומרים לילד בן שמונה שיתנהג כמו מבוגר,

הוא לא יכול להתנהג כמו מבוגר,

הוא לא אמור להתנהג כמו מבוגר,

הוא ילד!

שוכחים להאכיל אותו, להחליף לו חיתול,

שוכחים להשקות אותו גם בימי הקיץ הקשים

מצפים ממנו לשבת בשקט,

או להיות מטומטם מול הטלוויזיה,

כי אין להם סבלנות להקדיש לו תשומת לב

שונאים חופשי בית-ספר, כי אז הילד באחריותם

בית-ספר הוא שמרטף במימון המדינה

רושמים את הילד לצהרון כדי שיוכלו לעבוד,

ומהכסף שהם עובדים הם משלמים לצהרון

הכול כדי לא להיות עם הילד

סומכים על אנשים זרים שיחנכו את הילדים שלהם,

אבל משרד החינוך זה לא משרד החינוך -

הוא לא מחנך לדבר,

זה משרד ההשכלה

הילד רואה את אבא שלו רק לפני השינה,

והאימא עסוקה נורא

מה שהילד צריך זו אהבה,

הם מקלקלים אותו לכל אורך ילדותו ונעוריו,

וכשהוא יוצא דפוק הם מאשימים אותו

"למה אתה ככה?"

הילדים שלכם דפוקים כי אתם דפוקים,

הילדים שלכם רעים כי אתם רעים,

הילדים שלכם כואבים כי התעלמתם מצורכיהם

כל מה שאתם עושים - חוזר לכם לפנים.

כל יום קולנוע, כל יום סרט אחר

הם נמצאים בראש ההר, וחופרים לעצמם את הדרך למטה

מתווכחים איתי שעות, מה, למה, איך, מתי,

אני לא צריך את זה

נגמרים לי מול העיניים, חושבים שיחיו לנצח,

פה זה לא סופר-לנד

דתיים שלא מכירים את הדת,

מאמינים שאין בהם אמונה,

אנשים ישרים בלי דרך ארץ

נצר מהדור הישן של פראי האדם

אף-אחד לא מתחשב במצב בריאותי הלקוי,

להפך, מנסים לנצל אותו כדי להפיל אותי

מאוד בוכים על אדם שמת,

אבל מנסים להרוג אותי

תמיד משבחים רק את המתים, לא את השורדים

אני לא רוקד לפי מנגינת האימה שלכם,

אני לא משחק במשחק הדמים שלכם

רואים עצמכם אנשים טובים ועושים רק רע

זקנים פראי אדם, בלי דרך ארץ,

שאפילו לא מסוגלים לדאוג לילדים שלהם

מעבידים אותם בפרך בעבודה ולימודים שהם לא רוצים,

ואז גורמים להם לעבוד בעבודה שהם שונאים

אתם לא ידעתם לגדל את הילדים שלכם,

הילדים שלכם חולים, משוגעים ומתאבדים

הילדים שלכם משוגעים כי אתם משוגעים,

כי אין לכם מוסר, ואתם לא מבדילים בין עיקר לתפל.

סימפטיה היא רגש מבורך אצל בני-אדם, אבל אמפטיה הוא רגש מבורך יותר. היא הייתה יפהפייה אמתית כשהיא הייתה בחורה צעירה, גברים היו כרוכים אחריה, והיא הייתה כרוכה אחריהם. יושבת וכותבת מכתב מחוץ לבית, לאור מנורת רחוב, על ספסל, לאיש שאימא שלה הלבינה את פניו. הוא לא יעזוב אותה, או יניח ליחסים להתמסמס בגלל זה - היא החליטה. אני אטפל בלב שלו והוכיח לו שהלב שלי עוד שייך לו. הילדים נולדו כי פשוט זה מה שקרה, ולא היה לה כלום נגד זה. הגבר בו בחרה התגלה כבחירה טובה, החיים היו טובים אבל שגרתיים. היא כבר לא התאפרה, והלבוש שלה כבר לא היה מתוקתק. אוספת את שיערה בפקעת של קוקו על ראשה, ונותנת לחולצה להסתיר את היקף הגוף שגדל. דברים עוברים לה מול העיניים, ולא תמיד היא תופסת. מעולם היא לא הייתה חדת הבחנה, אבל היא הייתה חריפה במידה. "זה כל הפלפלים החריפים שאימא שלך הייתה מאכילה בך אותם," היה אומר בעלה עם בת צחוק. והיא חשבה שאת קהות החושים היא רכשה מילדותה מול הטלוויזיה. 

איזה יום היום שככה נראים השמיים

אותו ערפל לבן על שמיים עכורים

אותו עשן בתי החרושת והמכוניות המהירות

אי-אפשר לחצות את הכביש מבלי להידרס

היא שואלת אם זה טוב שאני חי

זה לא רע, אני אומר

היא מתקשטת בתכשיטים ומורחת אודם

"קניתי לך נשיקה, היא על השולחן במטבח"

אנשים שואלים אותי איך זה להיות אני,

ואני שואל אותם איך זה להיות הם

ואנחנו עומדים כמו שני זרים זה מול זה,

לאף-אחד אין מושג מה המניעים של השני

היא אומרת שהיא רחצה במים הרטובים,

וחפפה את השיער עם השמפו החדש של...

בחנות שמול ה... יש מבצע על ה...

ואם קונים חמישה במאה שקל,

מקבלים בחינם

את יודעת שאת נראית נפלא, אני אומר לה,

והראש והלב והנשמה שלך חשוב מ-כל יופי

היא אוספת את הדברים שלה ויוצאת לעולם הגדול

אני לא מבין מה אפשר למצוא שם שאי-אפשר למצוא כאן

השעון מנגן את הזמן, וזה בסדר גמור

כל יום הוא שעה, וכל שנה היא חודש

גם כשאנחנו מקבלים את מה שאנחנו רוצים - יש לנו טענות

חוסר סיפוק הוא נתון קבוע, במיוחד אצל נשים.

אז הוא אמר לי...

"מגיע לך תפנוקים,"

אז הוא אמר לי...

"מגיע לך זיונים,"

אז הוא אמר לי...

"יש לך שדיים טעימים,"

אז הוא אמר לי...

יש לך פות מאוד טעים,"

והוא נתן לי את הזין שלו,

לשחק

והוא נתן לי את הגוף שלו,

לנשק

והוא נתן לי את התשוקה שלו,

לאהוב

והוא נתן לי את הזקפה שלו,

להנעים

אנחנו מזדיינים ומתנועעים בנעימים,

וכל תנועה הכי קטנה גורמת לזרמים,

בחלציים הבוערים.

אז הוא דיבר אליי ככה...

אומר לי, מאמי, אולי תשבי לי

אז הוא התרפס לפניי ככה...

אומר לי, מאמי, אולי תרדי לי

אז הוא נישק אותי ככה...

אומר לי, מאמי, אולי תחשקי בי

אז הוא נישק לי למטה ככה...

אומר לי, מאמי, את כל-כך טעימה לי

ואני אומרת, בוא אליי פצפון,

תרד לי המון,

תראה שיש לך גדול,

ולשון שאוהבת לטעום.

אני לא יודעת מה אתה עושה,

אבל אתה עושה את זה טוב,

אני תחת הכישוף שלך

<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< <<<<<<<<<<<<< <<<<<<<<

הרשן לי להציג את עצמי,

אני בעל הליכות וטעם טוב...

<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<

אתה צריך ללמוד איך להגיד "לא"!

<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<