כמעט חצי שנה בישראבלוג, ואני עדיין מרגיש פה טירון.
פחות מחצי שנה בישראבלוג, ואני כבר לא בטוח שזו הייתה החלטה נכונה.
התחלתי לראות את העולם דרך מצלמת סלפי זולה; כל פעולה שאני עושה, כל אירוע שאני עד לו, כל רעיון שעולה לי בראש - מיד מנותחים בראש שלי ומתגבשים לצורת פוסט מובנה ומשורטט בקפידה. החוויות הפכו מרגשות טבעיים לפוסטים פוטנציאלים.
אני עדיין מחפש את האיזונים הנכונים בין החוץ לפנים, בין תדמית לאופי, בין הבנה לשחרור, בין יצרים לרגשות, בין עונג להנאה.
התקופה האחרונה פיזרה את החיים שלי לכל הכיוונים, וניצלתי את זה כדי לעשות את הסדר שהייתי צריך לוודא כבר מזמן. בכל שבוע החיים שלי תופסים כיוון יותר ספציפי, ומתאפסים על הכוונות והשאיפות הנכונות. הבלוג הזה הוא אחד הפריטים האחרונים שנשארו ברשימת ההמתנה.
'?Would you tell me, please, which way I ought to go from here'
.That depends a good deal on where you want to get to,' said the Cat'
.I don't much care where — ' said Alice'
.Then it doesn't matter which way you go,' said the Cat'