ככה זה אצלי

העברית אהובתי לא עושה חיים קלים.

כשרוצים לאהוב, לעשות שימוש במילה המבטאת את מה שמעסיק אותנו יותר מכל, צריך לקחת הרבה אוויר. המילה אהבה מכילה בתוכה, באמצע שלה, נשיפה משמעותית, שצריך להתכונן אליה בשאיפה, לפני שמבצעים אותה. א-ההה-בה. והנשיפה הזו - ההה- האם לא דומה לאנחת כאב? אלא מה. כי אהבה זה כואב. לפחות בעברית

באנגלית זה כמו שיר. לללל    בסוף מצטרף  V  שכשאני חושבת עליו, עולה לי איזה חיוך על השפתיים, V הוא תחילת ביצועו של חיוך, קטן... בכל מקרה זה קליל, קלי קלות להגות איילביו. וה LOVE כשלעצמה - קצרה, הברה אחת קצרה שיוצאת כמו שיר קטן, ובלי שנכניס אותה לתוך משפט, שיש בו איי ויש בו יו - לא נשאר דבר. וכל זה לעומת ההשקעה בעברית. הסרבול והכובד.

ובצרפתית? כמו גרגור של תינוקות. JE T'AIME       AMOUR

איזו רכות, איזה ממממ

כל מה שטוב בחיים מתמצה ב  ממממ   הזה. אצל הצרפתים אהבה זה קל וטוב.

לא שאני רוצה לשנות את העברית אהובתי. כי כשאוהבים מקבלים. אבל לפעמים, בלית ברירה, אני אומרת לו איילאביו. או ז'טeמ, ז'טם     איך כותבים את זה באותיות עבריות? בלתי אפשרי.

ועוד לא בדקתי שפות אחרות.

ומה זה אומר? שלעברים קשה לאהוב? מוצר יקר ערך? או אינפלציה אצל הצרפתים? מה זה.

איך אומרים בהודית אני אוהב אותך